הנהגת תהליכי שינוי בסביבה מורכבת, נתפסת כנסיון סיזיפי לעשות סדר ולהשיג שליטה במרחב כאוטי. גישת המערכות המורכבות המסתגלות ( CAS ) מטילה אור חדש על הבנת המבנה, הפעילות והתרבות של ארגונים הפועלים בסביבות מורכבות. תפיסות חדשות לגבי מהות הארגון, יחסי הגומלין עם הסביבה, עקרונות פעולה ושיטות פעולה מתפתחות ועדיין הדרך ארוכה. אתווה כאן כיווני חשיבה ראשוניים בעניין הנהגת תהליכי שינוי בארגונים הפועלים בסביבה מורכבת.
למאמר המלא: הנהגת שינוי בסביבות מורכבות
לפני ההחלטה על שינוי בקהילה והיציאה לפעולה, יש לערוך אבחון קהילתי- איסוף מידע על הקהילה: מהי, מי המשתתפים בה, מהם גבולותיה, אילו ארגונים ומוסדות קיימים בה, מה טיב הקשרים בין חבריה ומהם הרעיונות המשותפים המאחדים אותה לכדי קהילה. במאמר המצורף ניתן למצוא כלים לאבחון קהילתי ומידע על תהליך האבחון.
לקריאת המסמך המלא: אבחון קהילתי
הקהילה מורכבת משילובם של מרכיבים בארבעה מעגלים, ארבע שכבות:
ניתן להיעזר בארבע שכבות אלה לצורך אבחון הקהילה, מיפוי היחסים בתוכה ואף לצורך שיקום, כפי שהסברתי במאמר על מעגלי הקהילה ככלי לשיקום קהילתי (באנגלית). ניתן להסתכל על ארבעה מימדים אלה כעל שכבות של בצל, כך שהמימד הפיזי הוא השכבה החיצונית, והמימד התרבותי הוא הפנימי ביותר. ההיכרות עם הקהילה תיעשה מבחוץ פנימה: קודם כל אפיון ההיבטים הפיזיים, ולאחר מכן היכרות עם הצדדים הארגוניים, הרגשיים והתרבותיים. בעת התהליך הקהילתי יש לבסס קודם כל את השותפות התרבותית ולאחר מכן- מבפנים החוצה- את השכבות האחרות. ניתן גם למצוא מענה לחולשה של אחד ההיבטים הללו בקהילה בחיזוק ההיבטים האחרים.
במאמר המצורף ניתן למצוא תיאור מלא ומפורט של המודל, שילובו בתיאורית המערכות המורכבות וניסיון להגדיר באמצעותו את המושג החמקמק “קהילה”. להורדת המסמך המלא: מודל מעגלי הקהילה.
לעיון נוסף: מצגת בנושא שיקום קהילתי בעזרת מודל מעגלי הקהילה מכנס jerucss08 בה מוצגות כמה ממסקנות הדוקטורט שלי.
איך ניתן למצוא פתרון מעשי לשאלה מורכבת בתנאים בהם יש צורך לדון בנושא עם גורמים רבים מאוד, שונים זה מזה, המעורבים בו?
שיטת המרחב הפתוח מאפשרת לקהל מגוון למצוא פתרון מעשי לשאלה שאין עליה תשובה פשוטה.
אל המרחב הפתוח נאספים בעלי עניין על מנת לממש את האכפתיות והאחריות שיש להם, לדון עם חבריהם בעניין החשוב להם , לגבש המלצות מעשיות להתמודדות עם האתגר המשותף.
שיטת המרחב הפתוח מסירה הירארכיה, שוברת מחיצות, מאפשרת ביטוי שווה לכל משתתף; השיטה היא הזמנה והזדמנות לכל משתתף לקחת מנהיגות בעניין שבנפשו.
השימוש בשיטת המרחב הפתוח מחייב את מנהיגי התהליך לדיווחיות ושקיפות מלאה לאורך התהליך כולו. השיטה מצליחה כאשר המנהיגות משתוקקת לקבל פתרונות יצירתיים, לא שגרתיים, המבוססים על ‘חכמת הרבים’ של בעלי העניין.
אני עצמי משתמש בשיטה זו בהזדמנויות רבות, ככלי עבודה עם קהל גדול ומגוון המחפש כלי לפיתוח יוזמות משותפות ומענה על שאלות הנוגעות לכלל המשתתפים. הנחיתי עשרות רבות של מרחבים בקיבוצים, יישובים, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי וארגונים עסקיים ביניהם ועידת אזרחי הנגב, הקיבוץ הדתי, מועצה אזורית מטה בנימין, החברה למתנ”סים, ועוד.
עוד על שיטת המרחב הפתוח ניתן למצוא במסמך המצורף: שיטת המרחב הפתוח.
המאמר המצורף עוסק ביצירת שותפויות ובהבנת התנאים הדרושים להתפתחותן.
הדוגמא המובילה את המאמר היא של יצירת שותפויות בחינוך: החינוך, מעצם טבעו בחברה שלנו, מחייב יצירת שותפויות בין הורים למחנכים ובין מורים לתלמידים. אין המדובר בשותפות אחת, כללית, רעיונית, שותפות לדרך, אלא בשותפויות רבות הנוצרות בין הגורמים השונים המעורבים בחינוך, שותפויות הנובעות מצורך פרקטי, או מתחושת מחוייבות לשיתוף פעולה הדוק ותיאום בין כל המעורבים בחינוך הילד על מנת לא ליצור מסרים סותרים או על מנת לתת לכל גורם מחנך את ההשפעה היחסית לה הוא ראוי בהתאם למידת האחראיות שלו לחינוך הילד.
המאמר מרחיב על השלבים בבניית שותפות: יצירת אמון וכבוד הדדיים, פתיחת ערוצי תקשורת, הכרת ערך והיצירה המשותפת עצמה. הטענה היא שהשלבים חוזרים על עצמם שוב ושוב- למשל- משנוצרה הכרה בערך- של עצמי, של השותף- והצדדים יודעים מה הם יכולים לצפות לקבל אחד מהשני, לעיתים קרובות נוצר צורך לבנות את האמון מחדש בעקבות ההיכרות המעמיקה יותר, או לפתוח ערוצי תקשורת נוספים על מנת להדק את שיתוף הפעולה ולחתור למעשה.
ניתן למצוא במאמר גם מיפוי של גישות שונות לשיתוף פעולה והיחסים הצפויים בין סוגים שונים של גישות לשיתוף פעולה- מה קורה כשנפגשים פראייר, “ראש קטן”, משוגע השליטה שלא מאציל סמכויות לעולם והזה שאוהב לפקד אבל לא אוהב לעשות דברים בעצמו? איזו גישה כדאי לפתח בעבודה מול כל אחד מהם?
להורדת המאמר: בניית שותפויות שעובדות
פיתוח קהילה הוא התהליך התומך בהתארגנות עצמית של קהילה, למען המטרות המשותפות שלה. העובד הקהילתי ניצב בפני כמה פרדוקסים הנובעים מעצם הגדרת המשימה של פיתוח קהילתי:
מתח בין מקצועיות לאמונה שכל אחד יכול: אנחנו אנשי מקצוע ← אנחנו יודעים מה לעשות ← אנחנו מניחים כי התושבים יודעים מה טוב להם ←התושבים יודעים מה לעשות← אנחנו לא יודעים מה לעשות ← מה אנחנו יודעים?, האם אנחנו אנשי מקצוע?
מתח בין יצירת מרחב משותף לבין מקום יחודי לכל פרט וקבוצה: הקהילה היא מרחב משותף ← בניית קהילה יוצרת מרחב משותף ← בתהליך בניית קהילה יש קונפליקטים ומאבקים ← מתחים אלו הם ביטוי לשונות ← האם יש כאן קהילה?
מתח בין מלמעלה למטה לבין מלמטה למעלה: אנחנו יוזמים פעולה למען הקהילה ← יש לנו מטרות ואנחנו יודעים שהתארגנות אנשים למען עצמם מועילה להם ← אנו מבקשים ללמד אותם שהם יודעים מה טוב להם ויכולים להשיג מטרותיהם ← מי קובע את המטרות? מי יודע מה טוב להם?
מתח בין תהליך לתוצאה: אנחנו מאמינים כי המרחב הקהילתי נוצר בתודעת השותפים מתוך מערכת יחסים הנרקמת ביניהם. אנחנו מאמינים כי הערכים המנחים ועקרונות הפעולה של הפיתוח הקהילתי נוגעים בעיקר לתהליך ואפשריים ליישום כמעט עבור כל ‘תוצאה’ נדרשת. התערבויות ממשיות נועדו להשיג תוצאות. אם ניתן להשיג תוצאות גם בלי התהליך הקהילתי – למה לי להסתבך? אם התהליך הוא המטרה מי מבטיח לי שלא ניתקע בו?
מתח בין מנהיגות לציבור: פיתוח קהילה עוסק בפיתוח מנהיגות. כאשר הצלחנו ומנהיגות קהילתית התעצמה ומתפקדת מה קורה לקשר שלהם עם הציבור? האם הם הציבור? האם צריך להתחיל להצמיח את המנהיגות הבאה?
מתח בין התנהלות פנים קהילתית לבין התאמה והסתגלות לסביבה: נע בעיקר על שני צירים:
1. קצב – הסביבה הפנימית והסביבה החיצונית לא תמיד ממתינות להבשלת התהליכים הקהילתיים.
2. טווח – כיצד לנהל בו זמנית ולא זה על חשבון זה, התנהלות לטווח קצר ולטווח ארוך?
דילמת הנאמנות: מתח בין עובד ממסד המארגן אנשים כנגדו, מעודד שותפויות אך מחויב לארגון שאותו הוא מייצג.
דילמת המנהיגות: מתח בין ‘מוביל’ ל’משתף’.
במאמר המצורף ניתן למצוא הגדרה מפורטת של תהליך פיתוח הקהילה, הצגה של הפרדוקסים והדילמות שנמנו כאן והצעה של מפתחות לעשייה קהילתית מועילה לאור מתחים אלו.
להורדת המאמר המלא: פיתוח קהילה כניהול פרדוקסים
הפוסט-מודרניזם נתפס בציבור כהלך רוח המבטל כל משמעות. אמונת ישראל, כידוע, מייחסת משמעות לכל נברא, ובתוך כך לכל מעשה אנוש. לכאורה, סתירה זו בין הפוסט-מודרניזם ליהדות אינה ניתנת לגישור. במאמר זה אנסה להראות כי לפוסט-מודרניזם (להלן, פ”מ) ישנן משמעויות חברתיות המאתגרות את עולם המחשבה היהודי להלכה ולמעשה.
מענה ראוי לאתגר הפ”מ יכולה להיות התחדשות קהילתית יהודית.
מגמת הקהילתיות מתרחבת בעולם כמענה לאתגרים החברתיים, בייחוד על רקע הביקורת הפוסט-מודרניסטית. מגמה זו טבועה ב’גנים’ של תרבות ישראל והיה צפוי כי החברה הישראלית תשמש מופת לפריחה קהילתית. והנה דווקא במדינת ישראל נדחקה הקהילתיות מפני הממלכתיות, עד כי קשה מאד לשקמה. מאמר זה קורא להתחדשות קהילתית יהודית בישראל.
קריאה זו נשענת דווקא על המשמעויות החברתיות של התאוריות הפוסט-מודרניסטיות. טענתי היא כי הגישה הפוסט-מודרניסטית לא רק שאינה מתנגשת עם השקפת העולם היהודית, היא אף תורמת להתפתחותה. תופעה זו קשורה קשר הדוק עם תהליכי בניית חברה אזרחית ותחיית הקהילתיות לנוכח משבר מדינת הרווחה המערבית. הצורך בהתחדשות קהילתית יהודית אינו יחודי לישראל הוא נוגע לעולם היהודי כולו, על כך אוכל רק לרמוז במאמר זה. המעבר מהלכה למעשה יוצג באמצעות מודל המהווה תשתית ראשונית להתחדשות קהילתית יהודית.
מאמר זה נדפס ב’אקדמות’ כתב עת למחשבה יהודית, כרך י”ג, ניסן תשס”ג.
להורדת המאמר המלא:התחדשות יהודית
הנה המצגת שלי לכנס jerus08 העוסק במורכבות ונערך בימים אלה בירושלים. במצגת אני מראה כמה ממסקנות הדוקטורט שלי בנושא שיקום קהילות.
לקריאה נוספת:
Complexity approach to conflict analyzing & conflict resolution
Here is my presentation at Jerucss08 conference September 2008.
I’m presenting some conclusions from my PhD research on community recovery.
The research was based on qualitative perspective to social networks dynamics.
It’s conclusions are drawing a pattern which can be seen as a model of ‘Social Fractal’.
ככל שהציוויליזאציה האנושית מתפתחת היא נאלצת להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של ידע ומערכות שהולכות ונהיות מורכבות יותר. במשל תנ”כי ניתן לומר שהמשימה להתמודד עם כמות גדולה של ידע היא תוצר של חטא אכילת פרי עץ הדעת והעונש עליו. במהלך ההתמודדות עם המורכבות האדם והחברה מטלטלים בין קיצונויות: בין סדר לאי סדר ובין שונות לאחידות, כשכל אחד מהכוחות האלה נותן לחברה משהו, אבל במקביל גם מערער בה משהו אחר.
בהמשך דברי אני רוצה לתאר את תיאורית ההתפתחות הלולינית של בק כשרטוט של המהלך האנושי להתמודדות עם מורכבות גדלה והולכת על שני הצירים: סדר- אי סדר,שונות- אחידות.
השרדות
האדם הנאבק על השרדות מחלק את העולם למה שמאיים עליו ומה שמחזק אותו. תפיסת סדר בינארית פשוטה.
אך לפתע מתגלות תופעות בהן מה שמוגדר כטוב הופך לרע (גשם ברכה לגשם זלעפות) ומה שמאיים גם מסייע (אש, שקודם היתה גורם מאיים, הופכת לגורם מסייע לחימום ובישול) ויש אנשים נוספים החשובים לי למענם אני מוכן להסתכן. זה כבר לא רק אני ולא רק הישרדות. יש צורך למצוא סדר חדש.
אמונת השבט
אנחנו השבט מהוים ישות אחת, מחוברים בקשר בלתי נראה ונעזרים בכוחות סמויים. יש מאיתנו לוחמים וציידים הדואגים להשרדותנו אך לא פחות מכך אנשי קודש המסוגלים לכוון את הכוחות הסמויים שבעולם שיסייעו לנו.
המציאות המגוונת יוצרת ריבוי גדל והולך של כוחות עלומים ואלו מפתחים מערכות יחסים ביניהם. פתאום כל הדברים אינם כפי שהם נראים, אך לי יש תחושה שהכח שלי מביא לי הצלחה, אנשי הקודש יכולים ללחוש כרצונם, אך גם הם יודעים כי הכח שלי מנווט את כולנו, פתאום העולם נראה הרבה יותר פשוט. האלים עוזרים למי שעוזר לעצמו.
כח
הסבך של המורכבות המיסטית נפתר באבחת חרב, (חרבו של אלכסנדר) העולם הוא מקום מאד פשוט, החזק שורד, שולט וממילא גם האלים איתו. מה שלא הולך בכח ילך בעוד יותר כח והמפתח לציויליזציה האנושית הוא האימפריה הרותמת את כוחם של הרבים.
האימפריה מובסת על ידי אימפריה אחרת, או על ידי עצמה במלחמות ירושה היוצרות פיצול פנימי. לכל כח יש כח שכנגד. לעיתים כגודל העוצמה עומק הנפילה ודווקא הקטנים שורדים. מסתבר שהעולם מורכב הרבה יותר ממבנה של חזקים / חלשים. הסדר הנוכחי כבר לא מתאים יש למצוא סדר חדש.
אמת וצדק
מעל לכח האנושי מתגלה כח האל הבורא והמצווה. סדרי חוק שלטון ומשפט היונקים סמכות מערכים אלוהיים נצחיים. האל המצווה ומשגיח מתגלה ודורש מברואיו לפעול לאור הצדק האבסולוטי . הציויליזציה האנושית מבוססת על הכרה במקור האמת – האל ובדרך הצדק – החוק.
עם הזמן מתעבה שכבת החוקים בשכבות רבות של פרשנות אנושית. בתוך כך מתרבים נציגי האל ואף מתפצלים ביניהם לדתות וזרמים עד כי במקום אמת יש אמיתות ולאל האחד יש דוברים רבים. החברה האנושית לכודה בתוך סבך של תיאולוגיות מורכבות ומתחננת לקצת פשטות, מעט שכל ישר.
‘אאמין באדם’
האדם הוא קנה המידה האמיתי לעולם, ‘אני חושב משמע אני קיים’. אל תספרו לי אגדות ואל תדברו בשם האל, אם אפשר לתפוס בחושים זה קיים. אמת היא מה שהצלחתי להוכיח, האמת המדעית. העולם מתקדם בזכות חלוציותם של מגליו. הישגיות , מצויינות חתירה לגבולות חדשים של ידע, טכנולוגיות פורצות דרך והישגים כלכליים. בסוף הכל עומד על יוזמה אישית והעזה.
עם הזמן מסתבר שהמדע לא הופך אותנו למאושרים יותר, שהחברה ההישגית היא גם חברת המונים מנוכרת. שלצד המצליחנים נגררים המפסידנים מתוסכלים, חסרי תקוה . יש מי שרותם את התסכול למכונת המלחמה לאימי המאה העשרים. הטכנולוגיה צופנת סיכון אדיר לשלום העולם מעולם לא יכלו מעטים כל כך לגרום נזק גדול כל כך. המדע והישגיות אינם רק מפתח להצלחה הם גם מתכון ליאוש מעולם שיוצא משליטתנו. צריך למצוא מפתח לסדר עולמי חדש – ‘כל שאתה זקוק לו הוא אהבה’ שרו החיפושיות וג’ון לנון עזר לנו לדמיין עולם בו כל האנשים יחיו באהבה בשלום ואם רק תצטרף אלינו יום אחד גם העולם יהיה אחד. בואו נראה את כל העולם כיישות אחת אין הם’ ואנחנו’ יש ‘כולם’ , דרגה גבוהה יותר של סדר עולמי..
כולם יחד עכשיו ( All together now )
אנחנו מבינים כי העולם הוא אחד – ‘אדם איננו אי, הוא חצי אי , מחובר תמיד אל היבשת של האנושות כולה , ואם יש סבל אנושי – אל תשאל למי צלצלו הפעמונים , לך הם מצלצלים (עפ”י ג’ון דאן). מילות המפתח : אכפתיות, סינרגיה, קהילתיות , אחוה ושויון ערך האדם.
אחרי שהתחברנו לכל האנושי, גילינו את העלות הבלתי אפשרית של מדינת הרווחה, הבריאות, החינוך, הפנסיה; פתאום העסק מסובך לא ברור מה באמת טוב לאנושות, הקומוניזם נפל האוליגרכים ניצחו, התאגידים בינלאומיים מתחזקים, מדינות נחלשות, קבוצות נחושות פותחות בג’יהד והמקדונלד שהיה סמל
ה Pax Americana הופל להיות סתם מוצר לא בריא ומשמין. גם המדע כבר לא נותן את כל התשובות ה’איזמים’ נפלו, הכל יחסי, פוסט מודרני, רלטיביסטי. מציאות מורכבת מחייבת תשובות חדשות פשוטות יותר, איך אני מסתדר? אני זורם!
אני זורם
העולם מורכב, לעולם לא אוכל להבין עד הסוף מה משפיע על מה, לתכנן לטווח ארוך. לכן אני זורם יכול להחליף זהויות כמה פעמים ביום, יכול להתאים את עצמי לחדש, לזרוק את מה שלא מתאים לי. לנוע במהירות ב Cyberspace הדיגיטלי, לפתוח Start up ולצאת בזמן, ללמוד הנדסה ולחוות New Age מיסטי, גם התא המשפחתי, גם הג’נדר כבר לא מה שהיה פעם. כשסוף סוף מיפינו את הגנום האנושי גילינו שארוכה הדרך להשתמש בידע לריפוי.
תוך כדי השיוט גיליתי שיש דפוסים בזרם, גם בעולם מורכב ניתן למצוא חוקיות המתהווה מתוך שפע ההתנהגויות. פתאום הבנתי כי אותם איזורי עיורון במדעי הפיזיקה, הביולוגיה החברה נובעים ממגבלות התצפית שלי. פתאום הבננו כי היחסים והקשרים במרחב משמעותיים לא פחות מהעצמים המצויים בו. תורת המורכבות איפשרה לנו להבין את התהוותן ותפקודן של רשתות חברתיות, של נוירונים במח, התפשטות וירוסים קטלניים ושל רשתות טרור בינלאומי. הכל קשור בהכל אבל איך? יש רמזים להופעתו של סוג חדש של סדר תורה חובקת כל.
אנחנו אחד
אנחנו מבינים כי העולם החי , הדומם, כאן ובגלאקסיות רחוקות , הוא אחד. תורת המורכבות מאפשרת להבין טוב יותר את ההשפעה ההדדית בין מיקרו למאקרו, בין כאן לשם. כולנו חיים באותו כדור קטן וצבעוני המרחף בחלל אינסופי. לראש סדר היום עולים נושאי איכות הסביבה, איכות החיים, המחויבות לאחר אינה רק ג’סטה היא הענף שעליו כולנו יושבים.
להורדת המאמר המלא:תיקון עולם מורכבות ולולינות
