שיטת המרחב הפתוח

נובמבר 13, 2008

איך ניתן למצוא פתרון מעשי לשאלה מורכבת בתנאים בהם יש צורך לדון בנושא עם גורמים רבים מאוד, שונים זה מזה, המעורבים בו?

שיטת המרחב הפתוח מאפשרת לקהל מגוון למצוא פתרון מעשי לשאלה שאין עליה תשובה פשוטה.

אל המרחב הפתוח נאספים בעלי עניין על מנת לממש את האכפתיות והאחריות שיש להם, לדון עם חבריהם בעניין החשוב להם , לגבש המלצות מעשיות להתמודדות עם האתגר המשותף.

שיטת המרחב הפתוח מסירה הירארכיה, שוברת מחיצות, מאפשרת ביטוי שווה לכל משתתף; השיטה היא הזמנה והזדמנות לכל משתתף לקחת מנהיגות בעניין שבנפשו.

השימוש בשיטת המרחב הפתוח מחייב את מנהיגי התהליך לדיווחיות ושקיפות מלאה לאורך התהליך כולו. השיטה מצליחה כאשר המנהיגות משתוקקת לקבל פתרונות יצירתיים, לא שגרתיים, המבוססים על 'חכמת הרבים' של בעלי העניין.

 open space

 אני עצמי משתמש בשיטה זו בהזדמנויות רבות, ככלי עבודה עם קהל גדול ומגוון המחפש כלי לפיתוח יוזמות משותפות ומענה על שאלות הנוגעות לכלל המשתתפים. הנחיתי עשרות רבות של מרחבים בקיבוצים, יישובים, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי וארגונים עסקיים ביניהם ועידת אזרחי הנגב, הקיבוץ הדתי, מועצה אזורית מטה בנימין, החברה למתנ"סים,  ועוד.

עוד על שיטת המרחב הפתוח ניתן למצוא במסמך המצורף: שיטת המרחב הפתוח.


בניית שותפויות שעובדות

נובמבר 10, 2008

המאמר המצורף עוסק ביצירת שותפויות ובהבנת התנאים הדרושים להתפתחותן.

הדוגמא המובילה את המאמר היא של יצירת שותפויות בחינוך: החינוך, מעצם טבעו בחברה שלנו, מחייב יצירת שותפויות בין הורים למחנכים ובין מורים לתלמידים. אין המדובר בשותפות אחת, כללית, רעיונית, שותפות לדרך, אלא בשותפויות רבות הנוצרות בין הגורמים השונים המעורבים בחינוך, שותפויות הנובעות מצורך פרקטי, או מתחושת מחוייבות לשיתוף פעולה הדוק ותיאום בין כל המעורבים בחינוך הילד על מנת לא ליצור מסרים סותרים או על מנת לתת לכל גורם מחנך את ההשפעה היחסית לה הוא ראוי בהתאם למידת האחראיות שלו לחינוך הילד.

המאמר מרחיב על השלבים בבניית שותפות: יצירת אמון וכבוד הדדיים, פתיחת ערוצי תקשורת, הכרת ערך והיצירה המשותפת עצמה. הטענה היא שהשלבים חוזרים על עצמם שוב ושוב- למשל- משנוצרה הכרה בערך- של עצמי, של השותף- והצדדים יודעים מה הם יכולים לצפות לקבל אחד מהשני, לעיתים קרובות נוצר צורך לבנות את האמון מחדש בעקבות ההיכרות המעמיקה יותר, או לפתוח ערוצי תקשורת נוספים על מנת להדק את שיתוף הפעולה ולחתור למעשה.

ניתן למצוא במאמר גם מיפוי של גישות שונות לשיתוף פעולה והיחסים הצפויים בין סוגים שונים של גישות לשיתוף פעולה- מה קורה כשנפגשים פראייר, "ראש קטן", משוגע השליטה שלא מאציל סמכויות לעולם והזה שאוהב לפקד אבל לא אוהב לעשות דברים בעצמו? איזו גישה כדאי לפתח בעבודה מול כל אחד מהם?

להורדת המאמר: בניית שותפויות שעובדות


פיתוח קהילה כניהול פרדוקסים

אוקטובר 16, 2008

פיתוח קהילה הוא התהליך התומך בהתארגנות עצמית של קהילה, למען המטרות המשותפות שלה. העובד הקהילתי ניצב בפני כמה פרדוקסים הנובעים מעצם הגדרת המשימה של פיתוח קהילתי:

מתח בין מקצועיות לאמונה שכל אחד יכול: אנחנו אנשי מקצוע ← אנחנו יודעים מה לעשות ← אנחנו מניחים כי התושבים יודעים מה טוב להם ←התושבים יודעים מה לעשות← אנחנו לא יודעים מה לעשות ← מה אנחנו יודעים?, האם אנחנו אנשי מקצוע?
מתח בין יצירת מרחב משותף לבין מקום יחודי לכל פרט וקבוצה: הקהילה היא מרחב משותף ← בניית קהילה יוצרת מרחב משותף ← בתהליך בניית קהילה יש קונפליקטים ומאבקים ← מתחים אלו הם ביטוי לשונות ← האם יש כאן קהילה?
מתח בין מלמעלה למטה לבין מלמטה למעלה: אנחנו יוזמים פעולה למען הקהילה ← יש לנו מטרות ואנחנו יודעים שהתארגנות אנשים למען עצמם מועילה להם ← אנו מבקשים ללמד אותם שהם יודעים מה טוב להם ויכולים להשיג מטרותיהם ← מי קובע את המטרות? מי יודע מה טוב להם?
מתח בין תהליך לתוצאה: אנחנו מאמינים כי המרחב הקהילתי נוצר בתודעת השותפים מתוך מערכת יחסים הנרקמת ביניהם. אנחנו מאמינים כי הערכים המנחים ועקרונות הפעולה של הפיתוח הקהילתי נוגעים בעיקר לתהליך ואפשריים ליישום כמעט עבור כל 'תוצאה' נדרשת. התערבויות ממשיות נועדו להשיג תוצאות. אם ניתן להשיג תוצאות גם בלי התהליך הקהילתי – למה לי להסתבך?  אם התהליך הוא המטרה מי מבטיח לי שלא ניתקע בו?
מתח בין מנהיגות לציבור: פיתוח קהילה עוסק בפיתוח מנהיגות. כאשר הצלחנו ומנהיגות קהילתית התעצמה ומתפקדת מה קורה לקשר שלהם עם הציבור? האם הם הציבור? האם צריך להתחיל להצמיח את המנהיגות הבאה?
מתח בין התנהלות פנים קהילתית לבין התאמה והסתגלות לסביבה: נע בעיקר על שני צירים:
1.    קצב – הסביבה הפנימית והסביבה החיצונית לא תמיד ממתינות להבשלת התהליכים הקהילתיים.
2.    טווח – כיצד לנהל בו זמנית ולא זה על חשבון זה, התנהלות לטווח קצר ולטווח ארוך?
דילמת הנאמנות: מתח בין עובד ממסד המארגן אנשים כנגדו, מעודד שותפויות אך מחויב לארגון שאותו הוא מייצג.
דילמת המנהיגות: מתח בין 'מוביל' ל'משתף'.

במאמר המצורף ניתן למצוא הגדרה מפורטת של תהליך פיתוח הקהילה, הצגה של הפרדוקסים והדילמות שנמנו כאן והצעה של מפתחות לעשייה קהילתית מועילה לאור מתחים אלו.

להורדת המאמר המלא: פיתוח קהילה כניהול פרדוקסים


התחדשות יהודית

ספטמבר 15, 2008

הפוסט-מודרניזם נתפס בציבור כהלך רוח המבטל כל משמעות. אמונת ישראל, כידוע, מייחסת משמעות לכל נברא, ובתוך כך לכל מעשה אנוש. לכאורה, סתירה זו בין הפוסט-מודרניזם ליהדות אינה ניתנת לגישור. במאמר זה אנסה להראות כי לפוסט-מודרניזם (להלן, פ"מ) ישנן משמעויות חברתיות המאתגרות את עולם המחשבה היהודי להלכה ולמעשה.
מענה ראוי לאתגר הפ"מ יכולה להיות התחדשות קהילתית יהודית.
מגמת הקהילתיות מתרחבת בעולם כמענה לאתגרים החברתיים, בייחוד על רקע הביקורת הפוסט-מודרניסטית. מגמה זו טבועה ב'גנים' של תרבות ישראל והיה צפוי כי החברה הישראלית תשמש מופת לפריחה קהילתית. והנה דווקא במדינת ישראל נדחקה הקהילתיות מפני הממלכתיות, עד כי קשה מאד לשקמה. מאמר זה קורא  להתחדשות קהילתית יהודית בישראל.

קריאה זו נשענת דווקא על המשמעויות החברתיות של התאוריות הפוסט-מודרניסטיות. טענתי היא  כי הגישה הפוסט-מודרניסטית לא רק שאינה מתנגשת עם השקפת העולם היהודית, היא אף תורמת להתפתחותה. תופעה זו קשורה קשר הדוק עם תהליכי בניית חברה אזרחית ותחיית  הקהילתיות לנוכח משבר מדינת הרווחה המערבית.  הצורך בהתחדשות קהילתית יהודית אינו יחודי לישראל הוא נוגע לעולם היהודי כולו, על כך אוכל רק לרמוז במאמר זה. המעבר מהלכה למעשה יוצג באמצעות מודל המהווה תשתית ראשונית להתחדשות קהילתית יהודית.
מאמר זה נדפס ב'אקדמות'  כתב עת למחשבה יהודית, כרך י"ג, ניסן תשס"ג.

המאמר המלא: התחדשות יהודית


מצגת לכנס jerucss08 presentation- jerucss08

ספטמבר 14, 2008

 הנה המצגת שלי לכנס jerus08 העוסק במורכבות ונערך בימים אלה בירושלים. במצגת אני מראה כמה ממסקנות הדוקטורט שלי בנושא שיקום קהילות.

לקריאה נוספת:

Complexity approach to conflict analyzing & conflict resolution

Here is my presentation at Jerucss08 conference September 2008.

I'm presenting some conclusions from my PhD research on community recovery.

The research was based on qualitative perspective to social networks dynamics.

It's conclusions are drawing a pattern which can be seen as a model of 'Social Fractal'.


תיקון עולם, מורכבות ותנועה ספיראלית

ספטמבר 14, 2008

ככל שהציוויליזאציה האנושית מתפתחת היא נאלצת להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של ידע ומערכות שהולכות ונהיות מורכבות יותר. במשל תנ"כי ניתן לומר שהמשימה להתמודד עם כמות גדולה של ידע  היא תוצר של חטא אכילת פרי עץ הדעת והעונש עליו. במהלך ההתמודדות עם המורכבות האדם והחברה מטלטלים בין קיצונויות: בין סדר לאי סדר ובין שונות לאחידות, כשכל אחד מהכוחות האלה נותן לחברה משהו, אבל במקביל גם מערער בה משהו אחר.

בהמשך דברי אני רוצה לתאר את תיאורית ההתפתחות הלולינית של בק כשרטוט של המהלך האנושי להתמודדות עם מורכבות גדלה והולכת על שני הצירים: סדר- אי סדר,שונות- אחידות.

השרדות

האדם הנאבק על השרדות מחלק את העולם למה שמאיים עליו ומה שמחזק אותו. תפיסת סדר בינארית פשוטה.

אך לפתע מתגלות תופעות בהן מה שמוגדר כטוב הופך לרע (גשם ברכה לגשם זלעפות) ומה שמאיים גם מסייע (אש, שקודם היתה גורם מאיים, הופכת לגורם מסייע לחימום ובישול) ויש אנשים נוספים החשובים לי למענם אני מוכן להסתכן. זה כבר לא רק אני ולא רק הישרדות. יש צורך למצוא סדר חדש.

אמונת השבט
אנחנו השבט מהוים ישות אחת, מחוברים בקשר בלתי נראה ונעזרים בכוחות סמויים. יש מאיתנו לוחמים וציידים הדואגים להשרדותנו אך לא פחות מכך אנשי קודש המסוגלים לכוון את הכוחות הסמויים שבעולם שיסייעו לנו.

המציאות המגוונת יוצרת ריבוי גדל והולך של כוחות עלומים ואלו מפתחים מערכות יחסים ביניהם. פתאום כל הדברים אינם כפי שהם נראים, אך לי יש תחושה שהכח שלי מביא לי הצלחה, אנשי הקודש יכולים ללחוש כרצונם, אך גם הם יודעים כי הכח שלי מנווט את כולנו, פתאום העולם נראה הרבה יותר פשוט. האלים עוזרים למי שעוזר לעצמו.

כח 
הסבך של המורכבות המיסטית  נפתר באבחת חרב, (חרבו של אלכסנדר) העולם הוא מקום מאד פשוט, החזק שורד, שולט וממילא גם האלים איתו. מה שלא הולך בכח ילך בעוד יותר כח והמפתח לציויליזציה האנושית הוא האימפריה הרותמת את כוחם של הרבים.
האימפריה מובסת על ידי אימפריה אחרת, או על ידי עצמה במלחמות ירושה היוצרות פיצול פנימי. לכל כח יש כח שכנגד. לעיתים כגודל העוצמה עומק הנפילה ודווקא הקטנים שורדים.  מסתבר שהעולם מורכב הרבה יותר ממבנה של חזקים / חלשים. הסדר הנוכחי כבר לא מתאים יש למצוא סדר חדש.

אמת וצדק 
מעל לכח האנושי מתגלה כח האל הבורא והמצווה. סדרי חוק שלטון ומשפט היונקים סמכות מערכים אלוהיים נצחיים. האל המצווה ומשגיח מתגלה ודורש מברואיו לפעול לאור הצדק האבסולוטי . הציויליזציה האנושית מבוססת על הכרה במקור האמת – האל ובדרך הצדק – החוק.
עם הזמן מתעבה שכבת החוקים בשכבות רבות של פרשנות אנושית. בתוך כך מתרבים נציגי האל ואף מתפצלים ביניהם לדתות וזרמים עד כי במקום אמת יש אמיתות ולאל האחד יש דוברים רבים. החברה האנושית לכודה בתוך סבך של תיאולוגיות מורכבות ומתחננת לקצת פשטות, מעט שכל ישר.

'אאמין באדם' 
האדם הוא קנה המידה האמיתי לעולם, 'אני חושב משמע אני קיים'. אל תספרו לי אגדות ואל תדברו בשם האל, אם אפשר לתפוס בחושים זה קיים. אמת היא מה שהצלחתי להוכיח, האמת המדעית. העולם מתקדם בזכות חלוציותם של מגליו. הישגיות , מצויינות חתירה לגבולות חדשים של ידע, טכנולוגיות פורצות דרך והישגים כלכליים. בסוף הכל עומד על יוזמה אישית והעזה.
עם הזמן מסתבר שהמדע לא הופך אותנו למאושרים יותר, שהחברה ההישגית היא גם חברת המונים מנוכרת. שלצד המצליחנים נגררים המפסידנים מתוסכלים, חסרי תקוה . יש מי שרותם את התסכול למכונת המלחמה לאימי המאה העשרים. הטכנולוגיה צופנת סיכון אדיר לשלום העולם מעולם לא יכלו מעטים כל כך לגרום נזק גדול כל כך. המדע והישגיות אינם רק מפתח להצלחה הם גם מתכון ליאוש מעולם שיוצא משליטתנו. צריך למצוא מפתח לסדר עולמי חדש  – 'כל שאתה זקוק לו הוא אהבה' שרו החיפושיות וג'ון לנון עזר לנו לדמיין עולם בו כל האנשים יחיו באהבה בשלום ואם רק תצטרף אלינו יום אחד גם העולם יהיה אחד. בואו נראה את כל העולם כיישות אחת אין הם' ואנחנו' יש 'כולם' , דרגה גבוהה יותר של סדר עולמי..

כולם יחד עכשיו ( All together now  )
אנחנו מבינים כי העולם הוא אחד – 'אדם איננו אי, הוא חצי אי , מחובר תמיד אל היבשת של האנושות כולה , ואם יש סבל אנושי – אל תשאל למי צלצלו הפעמונים , לך הם מצלצלים (עפ"י ג'ון דאן). מילות המפתח : אכפתיות, סינרגיה, קהילתיות , אחוה ושויון ערך האדם.
אחרי שהתחברנו לכל האנושי, גילינו את העלות הבלתי אפשרית של מדינת הרווחה, הבריאות, החינוך, הפנסיה; פתאום העסק מסובך לא ברור מה באמת טוב לאנושות, הקומוניזם נפל האוליגרכים ניצחו, התאגידים בינלאומיים מתחזקים, מדינות נחלשות, קבוצות נחושות פותחות בג'יהד והמקדונלד שהיה סמל
ה Pax Americana הופל להיות סתם מוצר לא בריא ומשמין. גם המדע כבר לא נותן את כל התשובות ה'איזמים' נפלו, הכל יחסי, פוסט מודרני, רלטיביסטי.  מציאות מורכבת מחייבת תשובות חדשות פשוטות יותר, איך אני מסתדר? אני זורם!

אני זורם
העולם מורכב, לעולם לא אוכל להבין עד הסוף מה משפיע על מה, לתכנן לטווח ארוך. לכן אני זורם יכול להחליף זהויות כמה פעמים ביום, יכול להתאים את עצמי לחדש, לזרוק את מה שלא מתאים לי. לנוע במהירות ב Cyberspace הדיגיטלי, לפתוח  Start up  ולצאת בזמן, ללמוד הנדסה ולחוות New Age  מיסטי, גם התא המשפחתי, גם הג'נדר כבר לא מה שהיה פעם.  כשסוף סוף מיפינו את הגנום האנושי גילינו שארוכה הדרך להשתמש בידע לריפוי.
תוך כדי השיוט גיליתי שיש דפוסים בזרם, גם בעולם מורכב ניתן למצוא חוקיות המתהווה מתוך שפע ההתנהגויות. פתאום הבנתי כי אותם איזורי עיורון במדעי הפיזיקה, הביולוגיה החברה נובעים ממגבלות התצפית שלי. פתאום הבננו כי היחסים והקשרים במרחב משמעותיים לא פחות מהעצמים המצויים בו. תורת המורכבות איפשרה לנו להבין את התהוותן ותפקודן של רשתות חברתיות, של נוירונים במח, התפשטות וירוסים קטלניים ושל רשתות טרור בינלאומי. הכל קשור בהכל אבל איך? יש רמזים להופעתו של סוג חדש של סדר תורה חובקת כל.

אנחנו אחד
אנחנו מבינים כי העולם החי , הדומם, כאן ובגלאקסיות רחוקות , הוא אחד. תורת המורכבות מאפשרת להבין טוב יותר את ההשפעה ההדדית בין מיקרו למאקרו, בין כאן לשם. כולנו חיים באותו כדור קטן וצבעוני המרחף בחלל אינסופי. לראש סדר היום עולים נושאי איכות הסביבה, איכות החיים, המחויבות לאחר אינה רק ג'סטה היא הענף שעליו כולנו יושבים.

להורדת המאמר המלא:תיקון עולם מורכבות ולולינות


Conflict Dissolving

ספטמבר 7, 2008

תחומיות רב תחומיות וכוללנות בעבודה עם קהילות

ספטמבר 4, 2008

קהילה היא מערכת סבוכה, מורכבת ואפילו כאוטית. כל עניין קהילתי תלוי במידה רבה בהקשר שלו, וקשה להסתכל עליו בפני עצמו, מבחינה עניינית ומעשית. כתוצאה מכך פיתוח קהילתי טומן בחובו מתח מתמיד בין שלושה קצוות: התמחות מקצועית או ארגונית, הצורך בחשיבה רב תחומית והצורך בחשיבה הוליסטית רחבה.

בעידן של התפוצצות מידע וכאוס חברתי, לא השגת הידע הוא העיקר אלא הבנת המשמעות. המשמעות נוצרת מתוך ההקשר. לכן מוטל על מפתח הקהילה או המפתח הקהילתי לחתור כל העת להרחבת המודעות למבנים ותהליכים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על הקהילה. מפתח  קהילתי הוא כמו פנס או נר לאנשי הקהילה, על מנת לעזור להם לבחון את ההקשר הרחב של פעילותם.

בואו ונבחן את התמורות בתפיסת פיתוח הקהילה , באמצעות שלושה מקרי מבחן:
-    טיפול בבעית אלימות בני נוער
-    בנית מרכז מסחרי בשכונת מגורים
-    פעולה כלל עולמית לשיפור איכות הסביבה

בקהילה מסורתית

הפתרון לבעית בני הנוער הוא שיפור הדבקות במסורת, התחזקות דתית, קבלת סמכות המנהיגות המסורתית.
הקצאת הקרקע למרכז המסחרי תהיה על ידי הסכמה בין בעלי הסמכות השונים, כדאיות ההקמה תיבדק על פי קריטריונים של עד כמה בעלי ההשפעה יוכלו להנות ממנו במישרין ובעקיפין.
הפעולה לשיפור איכות הסביבה , כגון הגבלת כריתת יערות, דייג או שאיבת מים צריכה להיות מותאמת לתרבות המקומית ולקבל לגיטימציה מהסמכות המסורתית.
התחום בחברה מסורתית יבחן במידת התאמתו למסורת, הבין תחומיות תהיה תוצאה מקרית, הראיה הכוללנית נשמרת לבעלי המעמד העליון על פיהם ישק דבר.

בקהילה 'מודרנית'

בעניין אלימות בני הנוער – מחנכי בית הספר יטפלו בבעיית האלימות בכיתות, השוטרים , קציני המבחן לנוער והשופטים יטפלו בהיבטים הפליליים של תופעת האלימות, בתנועת הנוער יחנכו נגד אלימות ואת הנערים הבעייתיים יעבירו לטיפול עובד קידום נוער, ההורים ילכו לקורס של 'שיקום הסמכות ההורית'.
בניית המרכז המסחרי – הקצאת הקרקע תהיה בהתאם לייעודה על פי רשויות התכנון, הקמת המרכז המסחרי תהיה פרי יוזמה כלכלית של בעלי ממון ותוצאה של תכנון על ידי מהנדסים וארכיטקטים, ארגונים ירוקים יתנגדו לפגיעה בשטח הירוק . לבסוף תאושר הקמת המרכז על ידי הרשויות המוסמכות בהתאם לחוקים ותקנות.
פעולה לשיפור איכות הסביבה – המדינה חתומה על אמנות בין לאומיות להגנת הסביבה מיישמת אותם באמצעות חוקים ותקנות, אוכפת אותם בעזרת משטרה ובתי משפט. פעולה זו היא פרי שיתוף פעולה בין מומחים למדעי הסביבה למחוקקים.

בחברה המודרנית אוהבים לפרק כל בעיה לגורמים, להפקיד את הטיפול בידי המומחים, מרכז הכח נמצא בהתמחות התחומית. מפגשים בין תחומיים נעשים כאשר יש מפגש אינטרסים וכאשר לצדדים יש רווח ברור משיתוף הפעולה, לכן  שיתוף פעולה בין השוטר , העו"ס והשופט , בנוי על פונקציונליות ברורה. ראיה כוללנית היא כמעט מלה גסה בחברה מודרנית, נודף ממנה ריח של טוטליטריות , יוהרה, שרלטנות, אומניפוטניות.

חברה פוסט מודרנית

אלימות בני נוער – תופעת האלימות נבחנת כסימפטום ולא כמחלה. תוקם קואליציה של מומחים (מחנכים, פסיכולוגים, שוטרים, עו"סים, … ) הורים ובני נוער לאבחון התופעה ותכנון פעולה. תוקם שותפות בין ארגונית ובתוכה מרחב משמעותי להתארגנות ופעולה של בני הנוער למען עצמם, ההורים ימלאו חלק חשוב בכלל ההיערכות. תכניות הפעולה ייבנו מתוך תפיסה רחבה של תרומה לבריאות הקהילה.

תכנון מרכז מסחרי – הקצאת הקרקע תיעשה על ידי רשויות התכנון לאחר התייעצות עם 'בעלי העניין' האחרים ועריכת תסקיר השפעה חברתי וסביבתי. בתכנון המרכז ישולבו בעלי עניין שונים מהקהילה מתוך הנחה כי ככל שהמרכז המסחרי יהוה מוקד חברתי לקהילה כך תגדל התועלת הכלכלית ליזמים והחברתית לקהילה. בתוך תהליך התכנון יבדקו אפשרויות התרומה של היזם ובעלי העסקים לקהילה.

פעולה לשיפור איכות הסביבה – לאחר שהתכנסו בריו דה-ז'נירו מדינות וארגונים בין לאומיים בשנת 1992 והחליטו על פעולה גלובלית ( Agenda 21 ) לשמירה על כדור הארץ; ולאחר שנוכחו לדעת כי הסכמות גלובליות קשות ליישום;   החליטו למקד מאמץ ברמה הקהילתית המקומית  Local Agenda 21) ). מתקיים כיום מאמץ כלל עולמי לעידוד יוזמות פעולה מקומיות לשיפור איכות הסביבה המבוססות על התארגנות אזרחית.

בחברה פוסט מודרנית , אי אפשר להפריד את המומחיות מהקונטקסט שלה. נשאל מה תורמת המומחיות למכלול? מה המשמעות של התחום למרחב הקהילתי כולו? מה הרלונטיות לתרבות המקומית? וכו'.  כל מפגש בין תחומי, או רצוי רב-תחומי, מאפשר להבין טוב יותר ולפעול טוב יותר בחברה פוסט מודרנית. המפגש הבין תחומי מקרב אותנו למודעות למכלול כולו ומתוך כך ליכולת להיות רלונטיים, מותאמי תרבות, ליצור בהירות בתוך הכאוס. אנו יודעים שלעולם לא נוכל להבין ולהשפיע על המכלול כולו אך משתדלים להתקרב לכך ככל האפשר.

להורדת המאמר המלא: תחומית רב תחומיות וכוללנות.


הקהילה, הרב ומה שביניהם

ספטמבר 4, 2008

מנהיגות רבנית רואה לנגד עיניה חזון ברור של 'קהילה יהודית במיטבה' ומבקשת לפעול למימושה במציאות. עם זאת, הרבנים עלולים להסתבך כאשר הם מבינים את מנהיגותם באופן פשוט כהזדמנות לאכוף את חזונם האישי על הקהילה שבחרה בהם. כיום, בחברה שסימן ההיכר שלו הוא המרחב הפתוח המתפשט בהדרגה, יודעים מנהיגים רגישים  שמרבית הדברים עימם עליהם להתמודד נמצאים מחוץ לשליטתם.  מנהיגות  המוגדרת במונחים של שליטה יכולה רק להיכשל, גדול מנהיגינו, משה לימדנו מידת הענוה, רבנות קהילה היא מנהיגות משרתת;  מנהיגות הרוחשת אמון וכבוד לאנשי הקהילה.

למאמר המלא: הקהילה, הרב, ומה שביניהם


Community Circles Model – A resource for rehabilitation

ספטמבר 3, 2008

The 'Community Circles' model presents a multidimensional intervention approach that has been shown to contribute successfully to communities coping with traumatic situations.

 

read the full text:

community-circles-model