ניווט במורכבות

איך ניתן למצוא פתרון מעשי לשאלה מורכבת בתנאים בהם יש צורך לדון בנושא עם גורמים רבים מאוד, שונים זה מזה, המעורבים בו?

שיטת המרחב הפתוח מאפשרת לקהל מגוון למצוא פתרון מעשי לשאלה שאין עליה תשובה פשוטה.

אל המרחב הפתוח נאספים בעלי עניין על מנת לממש את האכפתיות והאחריות שיש להם, לדון עם חבריהם בעניין החשוב להם , לגבש המלצות מעשיות להתמודדות עם האתגר המשותף.

שיטת המרחב הפתוח מסירה הירארכיה, שוברת מחיצות, מאפשרת ביטוי שווה לכל משתתף; השיטה היא הזמנה והזדמנות לכל משתתף לקחת מנהיגות בעניין שבנפשו.

השימוש בשיטת המרחב הפתוח מחייב את מנהיגי התהליך לדיווחיות ושקיפות מלאה לאורך התהליך כולו. השיטה מצליחה כאשר המנהיגות משתוקקת לקבל פתרונות יצירתיים, לא שגרתיים, המבוססים על 'חכמת הרבים' של בעלי העניין.

 אני עצמי משתמש בשיטה זו בהזדמנויות רבות, ככלי עבודה עם קהל גדול ומגוון המחפש כלי לפיתוח יוזמות משותפות ומענה על שאלות הנוגעות לכלל המשתתפים. הנחיתי עשרות רבות של מרחבים בקיבוצים, יישובים, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי וארגונים עסקיים ביניהם ועידת אזרחי הנגב, הקיבוץ הדתי, מועצה אזורית מטה בנימין, החברה למתנ"סים,  ועוד.

עוד על שיטת המרחב הפתוח ניתן למצוא במסמך המצורף: שיטת המרחב הפתוח.

המאמר המצורף עוסק ביצירת שותפויות ובהבנת התנאים הדרושים להתפתחותן.

הדוגמא המובילה את המאמר היא של יצירת שותפויות בחינוך: החינוך, מעצם טבעו בחברה שלנו, מחייב יצירת שותפויות בין הורים למחנכים ובין מורים לתלמידים. אין המדובר בשותפות אחת, כללית, רעיונית, שותפות לדרך, אלא בשותפויות רבות הנוצרות בין הגורמים השונים המעורבים בחינוך, שותפויות הנובעות מצורך פרקטי, או מתחושת מחוייבות לשיתוף פעולה הדוק ותיאום בין כל המעורבים בחינוך הילד על מנת לא ליצור מסרים סותרים או על מנת לתת לכל גורם מחנך את ההשפעה היחסית לה הוא ראוי בהתאם למידת האחראיות שלו לחינוך הילד.

המאמר מרחיב על השלבים בבניית שותפות: יצירת אמון וכבוד הדדיים, פתיחת ערוצי תקשורת, הכרת ערך והיצירה המשותפת עצמה. הטענה היא שהשלבים חוזרים על עצמם שוב ושוב- למשל- משנוצרה הכרה בערך- של עצמי, של השותף- והצדדים יודעים מה הם יכולים לצפות לקבל אחד מהשני, לעיתים קרובות נוצר צורך לבנות את האמון מחדש בעקבות ההיכרות המעמיקה יותר, או לפתוח ערוצי תקשורת נוספים על מנת להדק את שיתוף הפעולה ולחתור למעשה.

ניתן למצוא במאמר גם מיפוי של גישות שונות לשיתוף פעולה והיחסים הצפויים בין סוגים שונים של גישות לשיתוף פעולה- מה קורה כשנפגשים פראייר, "ראש קטן", משוגע השליטה שלא מאציל סמכויות לעולם והזה שאוהב לפקד אבל לא אוהב לעשות דברים בעצמו? איזו גישה כדאי לפתח בעבודה מול כל אחד מהם?

להורדת המאמר: בניית שותפויות שעובדות

ככל שהציוויליזאציה האנושית מתפתחת היא נאלצת להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של ידע ומערכות שהולכות ונהיות מורכבות יותר. במשל תנ"כי ניתן לומר שהמשימה להתמודד עם כמות גדולה של ידע  היא תוצר של חטא אכילת פרי עץ הדעת והעונש עליו. במהלך ההתמודדות עם המורכבות האדם והחברה מטלטלים בין קיצונויות: בין סדר לאי סדר ובין שונות לאחידות, כשכל אחד מהכוחות האלה נותן לחברה משהו, אבל במקביל גם מערער בה משהו אחר.

בהמשך דברי אני רוצה לתאר את תיאורית ההתפתחות הלולינית של בק כשרטוט של המהלך האנושי להתמודדות עם מורכבות גדלה והולכת על שני הצירים: סדר- אי סדר,שונות- אחידות.

השרדות

האדם הנאבק על השרדות מחלק את העולם למה שמאיים עליו ומה שמחזק אותו. תפיסת סדר בינארית פשוטה.

אך לפתע מתגלות תופעות בהן מה שמוגדר כטוב הופך לרע (גשם ברכה לגשם זלעפות) ומה שמאיים גם מסייע (אש, שקודם היתה גורם מאיים, הופכת לגורם מסייע לחימום ובישול) ויש אנשים נוספים החשובים לי למענם אני מוכן להסתכן. זה כבר לא רק אני ולא רק הישרדות. יש צורך למצוא סדר חדש.

אמונת השבט
אנחנו השבט מהוים ישות אחת, מחוברים בקשר בלתי נראה ונעזרים בכוחות סמויים. יש מאיתנו לוחמים וציידים הדואגים להשרדותנו אך לא פחות מכך אנשי קודש המסוגלים לכוון את הכוחות הסמויים שבעולם שיסייעו לנו.

המציאות המגוונת יוצרת ריבוי גדל והולך של כוחות עלומים ואלו מפתחים מערכות יחסים ביניהם. פתאום כל הדברים אינם כפי שהם נראים, אך לי יש תחושה שהכח שלי מביא לי הצלחה, אנשי הקודש יכולים ללחוש כרצונם, אך גם הם יודעים כי הכח שלי מנווט את כולנו, פתאום העולם נראה הרבה יותר פשוט. האלים עוזרים למי שעוזר לעצמו.

כח 
הסבך של המורכבות המיסטית  נפתר באבחת חרב, (חרבו של אלכסנדר) העולם הוא מקום מאד פשוט, החזק שורד, שולט וממילא גם האלים איתו. מה שלא הולך בכח ילך בעוד יותר כח והמפתח לציויליזציה האנושית הוא האימפריה הרותמת את כוחם של הרבים.
האימפריה מובסת על ידי אימפריה אחרת, או על ידי עצמה במלחמות ירושה היוצרות פיצול פנימי. לכל כח יש כח שכנגד. לעיתים כגודל העוצמה עומק הנפילה ודווקא הקטנים שורדים.  מסתבר שהעולם מורכב הרבה יותר ממבנה של חזקים / חלשים. הסדר הנוכחי כבר לא מתאים יש למצוא סדר חדש.

אמת וצדק 
מעל לכח האנושי מתגלה כח האל הבורא והמצווה. סדרי חוק שלטון ומשפט היונקים סמכות מערכים אלוהיים נצחיים. האל המצווה ומשגיח מתגלה ודורש מברואיו לפעול לאור הצדק האבסולוטי . הציויליזציה האנושית מבוססת על הכרה במקור האמת – האל ובדרך הצדק – החוק.
עם הזמן מתעבה שכבת החוקים בשכבות רבות של פרשנות אנושית. בתוך כך מתרבים נציגי האל ואף מתפצלים ביניהם לדתות וזרמים עד כי במקום אמת יש אמיתות ולאל האחד יש דוברים רבים. החברה האנושית לכודה בתוך סבך של תיאולוגיות מורכבות ומתחננת לקצת פשטות, מעט שכל ישר.

'אאמין באדם' 
האדם הוא קנה המידה האמיתי לעולם, 'אני חושב משמע אני קיים'. אל תספרו לי אגדות ואל תדברו בשם האל, אם אפשר לתפוס בחושים זה קיים. אמת היא מה שהצלחתי להוכיח, האמת המדעית. העולם מתקדם בזכות חלוציותם של מגליו. הישגיות , מצויינות חתירה לגבולות חדשים של ידע, טכנולוגיות פורצות דרך והישגים כלכליים. בסוף הכל עומד על יוזמה אישית והעזה.
עם הזמן מסתבר שהמדע לא הופך אותנו למאושרים יותר, שהחברה ההישגית היא גם חברת המונים מנוכרת. שלצד המצליחנים נגררים המפסידנים מתוסכלים, חסרי תקוה . יש מי שרותם את התסכול למכונת המלחמה לאימי המאה העשרים. הטכנולוגיה צופנת סיכון אדיר לשלום העולם מעולם לא יכלו מעטים כל כך לגרום נזק גדול כל כך. המדע והישגיות אינם רק מפתח להצלחה הם גם מתכון ליאוש מעולם שיוצא משליטתנו. צריך למצוא מפתח לסדר עולמי חדש  – 'כל שאתה זקוק לו הוא אהבה' שרו החיפושיות וג'ון לנון עזר לנו לדמיין עולם בו כל האנשים יחיו באהבה בשלום ואם רק תצטרף אלינו יום אחד גם העולם יהיה אחד. בואו נראה את כל העולם כיישות אחת אין הם' ואנחנו' יש 'כולם' , דרגה גבוהה יותר של סדר עולמי..

כולם יחד עכשיו ( All together now  )
אנחנו מבינים כי העולם הוא אחד – 'אדם איננו אי, הוא חצי אי , מחובר תמיד אל היבשת של האנושות כולה , ואם יש סבל אנושי – אל תשאל למי צלצלו הפעמונים , לך הם מצלצלים (עפ"י ג'ון דאן). מילות המפתח : אכפתיות, סינרגיה, קהילתיות , אחוה ושויון ערך האדם.
אחרי שהתחברנו לכל האנושי, גילינו את העלות הבלתי אפשרית של מדינת הרווחה, הבריאות, החינוך, הפנסיה; פתאום העסק מסובך לא ברור מה באמת טוב לאנושות, הקומוניזם נפל האוליגרכים ניצחו, התאגידים בינלאומיים מתחזקים, מדינות נחלשות, קבוצות נחושות פותחות בג'יהד והמקדונלד שהיה סמל
ה Pax Americana הופל להיות סתם מוצר לא בריא ומשמין. גם המדע כבר לא נותן את כל התשובות ה'איזמים' נפלו, הכל יחסי, פוסט מודרני, רלטיביסטי.  מציאות מורכבת מחייבת תשובות חדשות פשוטות יותר, איך אני מסתדר? אני זורם!

אני זורם
העולם מורכב, לעולם לא אוכל להבין עד הסוף מה משפיע על מה, לתכנן לטווח ארוך. לכן אני זורם יכול להחליף זהויות כמה פעמים ביום, יכול להתאים את עצמי לחדש, לזרוק את מה שלא מתאים לי. לנוע במהירות ב Cyberspace הדיגיטלי, לפתוח  Start up  ולצאת בזמן, ללמוד הנדסה ולחוות New Age  מיסטי, גם התא המשפחתי, גם הג'נדר כבר לא מה שהיה פעם.  כשסוף סוף מיפינו את הגנום האנושי גילינו שארוכה הדרך להשתמש בידע לריפוי.
תוך כדי השיוט גיליתי שיש דפוסים בזרם, גם בעולם מורכב ניתן למצוא חוקיות המתהווה מתוך שפע ההתנהגויות. פתאום הבנתי כי אותם איזורי עיורון במדעי הפיזיקה, הביולוגיה החברה נובעים ממגבלות התצפית שלי. פתאום הבננו כי היחסים והקשרים במרחב משמעותיים לא פחות מהעצמים המצויים בו. תורת המורכבות איפשרה לנו להבין את התהוותן ותפקודן של רשתות חברתיות, של נוירונים במח, התפשטות וירוסים קטלניים ושל רשתות טרור בינלאומי. הכל קשור בהכל אבל איך? יש רמזים להופעתו של סוג חדש של סדר תורה חובקת כל.

אנחנו אחד
אנחנו מבינים כי העולם החי , הדומם, כאן ובגלאקסיות רחוקות , הוא אחד. תורת המורכבות מאפשרת להבין טוב יותר את ההשפעה ההדדית בין מיקרו למאקרו, בין כאן לשם. כולנו חיים באותו כדור קטן וצבעוני המרחף בחלל אינסופי. לראש סדר היום עולים נושאי איכות הסביבה, איכות החיים, המחויבות לאחר אינה רק ג'סטה היא הענף שעליו כולנו יושבים.

להורדת המאמר המלא:תיקון עולם מורכבות ולולינות

מנהיגות רבנית רואה לנגד עיניה חזון ברור של 'קהילה יהודית במיטבה' ומבקשת לפעול למימושה במציאות. עם זאת, הרבנים עלולים להסתבך כאשר הם מבינים את מנהיגותם באופן פשוט כהזדמנות לאכוף את חזונם האישי על הקהילה שבחרה בהם. כיום, בחברה שסימן ההיכר שלו הוא המרחב הפתוח המתפשט בהדרגה, יודעים מנהיגים רגישים  שמרבית הדברים עימם עליהם להתמודד נמצאים מחוץ לשליטתם.  מנהיגות  המוגדרת במונחים של שליטה יכולה רק להיכשל, גדול מנהיגינו, משה לימדנו מידת הענוה, רבנות קהילה היא מנהיגות משרתת;  מנהיגות הרוחשת אמון וכבוד לאנשי הקהילה.

למאמר המלא: הקהילה, הרב, ומה שביניהם