ניווט במורכבות

איך למקסם את כוחם של היחידים על מנת ליצור עבודה יעילה יותר בקבוצות גדולות? הרצאה על רשתות ערך- על המשמעות של היותנו חלק מרשת, על משמעות הקשרים שבתוכה ועל הדרך ליצור רשתות כאלה.

אני רוצה להרחיב מעט על כלים נוספים בארגז הכלים של מי שרוצה לתכנן מהלכים מורכבים בתוך קהילה. במאמרים קודמים שפרסמתי עסקתי הרבה בחוכמת ההמונים ובצורך הערכי והטכני לשתף מעגלים רחבים של המערכות בהן אתם פועלים בתכנון ובביצוע תוכניות רחבות היקף. כשמדברים על תכנית אב- לעיר, למערכת החינוך וכדו'- שיתוף כל הנוגעים בדבר או אפילו הזמנתם לשולחן הדיונים הוא לעיתים קרובות משימה בלתי אפשרית. ברמות כאלה של תכנון השיתוף לא תמיד נחוץ. במסמך המצורף תמצאו עקרונות פעולה לשיתוף הציבור ותיאור של כלים שונים לאיסוף מידע מן הציבור ברמות שיתוף שונות. בתכנון חכם ישנה התאמה בין אופי המידע שאותו המתכנן רוצה לאסוף לכלי שבו הוא בוחר לעשות זאת.

להורדת המסמך: 

בעבודה עם קבוצות גדולות יש מצד אחד מגוון של מתודות ומצד שני ניתן למצוא לכולן עקרונות משותפים ותהליך גיוס ויישום שיש להובילו בצורה דומה.

במסמך המצורף עצות לעבודה עם קבוצות גדולות המתוות את התהליך מתחילתו ועד סופו. במסמך יש פירוט של טכניקות שונות ומגוונות לעבודה עם קבוצות גדולות והפניה לאתרי אינטרנט רלוונטיים בהם ניתן למצוא חומרים רבים, ללמוד עוד על השיטות המדוברות ולהתמקצע בהן.

לפתיחת המסמך:

בהזדמנות זו, תודה על הפידבקים התומכים שאני מקבל מכם על האתר. מוזמנים בשמחה להוסיף ולשלוח הארות והערות, בקשות ותגובות.

לאחר שבפוסט (פרסום) הקודם דיברתי על שיטת השולחנות העגולים, המתאימה ליצירת שיח בקבוצות גדולות מאוד, בפוסט זה אדבר על ניהול והנעה של תהליכי שינוי בתוך הקהילה.

כמה פעמים כבר הגעתם למסקנה שהגיע הזמן לעשות שינוי מהותי במערכת? משהו לא עובד, או- לא יעבוד לטווח הארוך. צריך לשנות משהו בבית הספר, במוסדות הקהילה המדשדשים שלי, בארגון שבו אני חבר, בשכונת המצוקה שמעבר לכביש. הגבאים של בית הכנסת שלכם נותנים את כל העליות לגברים ואולי בכלל כדאי אחרת (…).

אם נכנסתם לתפקיד ניהולי חדש, אם זיהיתם צורך בקהילה או סתם תחושה של רוויה מהמצב הקיים- אתם מרגישים צורך בשינוי ויודעים שאתם זקוקים לשותפים.

מה עוצר אתכם?

אולי התחושה שאין באפשרותכם ליצור שינוי מקיף דיו.

אולי ההרגשה שהמערכת דפוקה מן היסוד והגעתם מאוחר מדי.

אולי סתם לא בא לכם להסתבך עם כל העולם ואתם חוששים ששינוי, לפחות בהתחלה, יוביל ישר לשם.

במאמר המצורף- עצות לניהול תהליכי שינוי:

• איך להיכנס לשינוי?
• איך להעריך- מצד אחד, ולחזק- מצד שני, את הרצון לשינוי בקרב חברי הקהילה?
• מהם הגורמים המרכזיים להתנגדות לשינוי?
• כיצד למצוא את הפתח הקטן שיפתח את הדלת בפני האפשרות של שינוי גדול?
• ואיך לדאוג שהשינוי יוסיף ויתקיים אחרי כל העבודה הקשה שנשקיע בהובלתו?

כל מה שנשאר עכשיו זה להוריד את המאמר, לקחת דף ועט, להתבונן בקהילה שלכם (או בכל מערכת אחרת), לתכנן ולשנות.

בהצלחה!

להורדת המסמך:

בקיץ האחרון הייתי שותף ליוזמה של 1000 שולחנות עגולים. חשיבותה היתה ביכולת שלנו לעבור ממחאה ספונטנית ומבוזרת לשיח אמיתי על דרכנו, שהחל שם וממשיך עד היום בפורומים שונים.

שיטת השולחנות העגולים היא מתודה אחת מני רבות ליצירת שיח בונה בקבוצות גדולות. מאז הקיץ השיטה קנתה לה אוהדים רבים שניסו ליישמה בשיח מסוגים שונים החל משיח פנים ארגוני ועד ליוזמות גדולות כמו קונגרס החינוך שנערך בתחילת החורף בירושלים.

במסמך המצורף (PDF) ניתן למצוא עצות לארגון וניהול נכון של מפגשים מסוג זה:

כתבה מדה- מארקר על ערב 1000 שולחנות עגולים:

מודל ממש"ק מאפשר לארגונים והתארגנויות להיערך לפעולה מותאמת במצבים מורכבים בכלל ומצבי חרום בפרט.

התמודדות במצבי חרום אינה מאפשרת 'פיקוד ושליטה' מרכזיים ומחייבת יצירת רשת ארגונים והתארגנויות הפועלים תוך התאמה למצב ולסביבות המשתנות מודל ממש"ק מבוסס על ארבעה פרמטרים: מבנה, משימות, שילוביות וקישוריות.

הנהגת תהליכי שינוי בסביבה מורכבת, נתפסת כנסיון סיזיפי לעשות סדר ולהשיג שליטה במרחב כאוטי. גישת המערכות המורכבות המסתגלות ( CAS ) מטילה אור חדש על הבנת המבנה, הפעילות והתרבות של ארגונים הפועלים בסביבות מורכבות. תפיסות חדשות לגבי מהות הארגון, יחסי הגומלין עם הסביבה, עקרונות פעולה ושיטות פעולה מתפתחות ועדיין  הדרך ארוכה. אתווה כאן כיווני חשיבה ראשוניים בעניין הנהגת תהליכי שינוי בארגונים  הפועלים בסביבה מורכבת.

למאמר המלא: הנהגת שינוי בסביבות מורכבות

לפני ההחלטה על שינוי בקהילה והיציאה לפעולה, יש לערוך אבחון קהילתי- איסוף מידע על הקהילה: מהי, מי המשתתפים בה, מהם גבולותיה, אילו ארגונים ומוסדות קיימים בה, מה טיב הקשרים בין חבריה ומהם הרעיונות המשותפים המאחדים אותה לכדי קהילה. במאמר המצורף ניתן למצוא כלים לאבחון קהילתי ומידע על תהליך האבחון.

לקריאת המסמך המלא: אבחון קהילתי