מאמרים אחרונים

חקר מוקיר

חקר מוקיר- למידה מהצלחות העבר לקראת פריצת דרך משמעותית.המצגת המצורפת מלווה את השיעור בנושא חקר מוקיר בקורס על יצירת שיח רבים.

שיח רבים (מפגש 7) – חקר מוקיר  (PDF)

מודעות פרסומת

מרחב פתוח

המצגת המצורפת מלווה הרצאה בנושא מרחב פתוח. מפורטים בה העקרונות והתהליכים שקשורים לפתיחת מרחב פתוח.

המרחב הפתוח הוא אחד הכלים לשיח רבים תכליתי.

שיח רבים (מפגש 8) – מרחב פתוח

מונחון מושגים בנושא מורכבות

בקובץ המצורף מונחון מושגים עדכני בנושא מורכבות.

מונחים נוספים ניתן למצוא במונחון שבאתר זה (קישור).

אולי יום אחד חלק מהמונחים שבמסמך המצורף ימצאו דרכם לעידכון המונחון של האתר.

מורכבות – מושגים – מונחון (PDF)

 

מבוא למורכבות למנהלים

המצגת המצורפת מלווה הרצאת מבוא למנהלים בנושא מורכבות. במצגת הסברים על המהות ועל הרלוונטיות של גישת המערכות המורכבות למנהלים בני זמננו ונקודות למחשבה שכדאי לקחת בחשבון כשעובדים עם מערכות כאלו.

מבוא למורכבות למנהלים (PDF)

מצגות לקורס בנושא מורכבות

לתלמידים באוניברסיטה בחיפה: המצגות המלוות את הקורס מצורפות כאן כקבצי PDF להורדה (כולל תוכנית הקורס).

בהצלחה לכולם.

שי

מורכבות 1-2 : מהי מורכבות 

מורכבות 3-4: שלם וחלקיו מעגל המנהיגות קשרים וגבולות

מורכבות 5-6: רמות מורכבות תאימות ונגישות

מורכבות 7-8: ממשקים מנהיגות מורכבות

9-10: פרקטלים ורשתות

הכנת קהילות עירוניות להתמודדות במצבי חרום

תצפיות מראות כי הכנת תושבים להתמודדות במצבי חרום מצליחה הרבה יותר באיזורים כפריים מאשר בסביבה עירונית. אחת הסיבות לכך הוא הישענות היתר על מנגנונים עירוניים שיוצרת צוואר בקבוק בעירייה במצבי חרום. במסמך המצורף תמצאו ניתוח הכשלים בהערכות עירונית למצבי חרום והצעה אופרטיבית להערכות משופרת באמצעות שולחן עגול של גורמים בקהילה המתרגל תרחישים ומאגם משאבים. הערכות זו מעבירה סמכויות לכיוון מוקדים קהילתיים ובכך משפרת את תגובת הקהילה כולה למצבי חרום.

קהילה בחרום (PDF)

גישות סוציולוגיות למצבי אסון

4 דברים שלא ידעתם על אסונות:

1. אנשים לא מגיבים בפאניקה לאסונות. (במסמך המצורף תוכלו לראות מי כן מגיב בפאניקה)

2. יש הבדל בפופולאריות של אסונות. נפגעים באסונות פופולאריים יקבלו יותר סיוע מנפגעי אסונות שאינם פופולאריים. יתכן אפילו שהמכה שמקבלים האחרונים לא תוכר כלל כאסון על ידי החברה.

3. יש הבדל בין עוצמת המכה לעוצמת הפגיעה. אסון נמדד לפי עוצמת הפגיעה ולא לפי עוצמת המכה.

4. קהילות שנפגעו באסונות דוחות הצעות לסיוע מצד גופים חיצוניים כי הן מרגישות שזה אסון "שלהן", שגופים חיצוניים לא באמת מבינים את הפגיעה או את הצרכים שנוצרו.

עוד דברים שלא ידעתם (או שכן) על הגדרתם של אסונות ואפני ההיערכות והטיפול בהם- במאמר המצורף.

גישות סוציולוגיות למצבי אסון (PDF)

קיימות עירונית

בימים אלו אני שותף בצוות חוקרים הפועל, במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל, להתווית דרכים לקיימות עירונית בישראל. כוונתנו פשוטה, לאפשר לתושבי העיר לחיות טוב יותר, לסכן פחות את עצמם, את ילדיהם ואת סביבתם.
אתם ממש מוזמנים להציץ באתר המחקר.
הנה קישור לחלק שלי במחקר: http://www.ukayamut.com/?page_id=24 .
ואם יש לכם רעיון או סיפור טוב בנושא, אשמח לשמוע עליו.
תודה,
שי