אדגר מתאר שני היבטים מרכזיים של חוסן חברתי:

עמידות: היחס בין עָצמת הפגיעה לבין ערעור יכולת התפקוד של המוסדות החברתיים

התאוששות או שיקום: משך הזמן הנדרש למוסדות החברתיים לחזור ולתפקד לאחר הפגיעה

המונח חוסן (hardiness) בהקשרו הפסיכולוגי פותח על ידי קובסה (Kobasa 1979) שמצאה שלושה רכיבים תומכי חוסן: אמונה ביכולת לשלוט במצב, מחויבות לפעולה ותפיסת המצב כמאתגר יותר מאשר כמאיים. צוות השירות לעבודה קהילתית הגדיר זאת: היכולת של קהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה להגיב ביעילות על שנוי ביטחוני, חברתי או כלכלי ולהשפיע על מהלכיו והשלכותיו על עתיד הקהילה (השירות לעבודה קהילתית 2004 ).

בעבודת הדוקטורט שלי מצאתי כי החוסן הקהילתי נשען על ארבעה מרכיבים: חומרי, ארגוני, רגשי ותרבותי.

לקריאה נוספת:

חוסן קהילתי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s