גישת הקהילה כאקוסיסטם רואה בקהילה זירת מפגש דינמית בין שחקנים. העובד הקהילתי, לפי גישה זו מסייע לשחקנים, לפעול, לתקשר ולחתור בהוגנות להשגת מטרותיהם, בזירה הקהילתית, מתוך מודעות לעצמם ולסביבתם. גישת הקהילה כאקוסיסטם מספקת קונטקסט חדש לגישות
הוותיקות בעבודה הקהילתית. תיקון עוול חברתי, טיפוח הון חברתי ומתן מענה לצרכים, נעשים מתוך סקרנות, בגישה רשתית המקדמת דיאלוג ונכונות להיות מופתעים.
אל המאמר המלא: גישת הקהילה כאקוסיסטם
'מעגל המנהיגות' הוא דרך להבין התנהגות ארגונית, לתכנן ולהניע מהלכים עם אנשים וארגונים. עבודתי עם מעגל המנהיגות מבוססת על מה שלמדתי מהריסון אוון (Owen 139:1997 ) על מודל התבוננות אינדיאני בשם wheel medicine . ככל שהכרתי את תכונות המעגל נוכחתי לדעת כי הוא מתאר בדרכו המיוחדת תופעות המוכרות היטב מעבודתם של חוקרי התנהגות ארגוניתשונים. המודל מוגש לכם כאן ככלי שימושי לממלאי תפקידים בארגונים ובצוותים, ליועצים ארגוניים ולכל המתענינים בהתנהגות ארגונית.
להורדת המאמר: מעגל המנהיגות
למעלה משתי מאות שנים התנהלה החקירה המדעית על בסיס שתי הנחות יסוד שנקבעו על ידי מלומד אנגלי בשם אייזיק ניוטון, הנחות אלו קיבלו מעמד של 'חוקי טבע':
לינאריות – לכל תוצאה יש סיבה ברורה ולהיפך. מטרת העבודה המדעית היא למצוא את הסיבות הגורמות לתופעות .
רדוקציה – תופעה של 'שלם' ניתנת לפירוק לגורמים. הבנת החוקיות השולטת בחלקים מאפשרת הבנת החוקיות השולטת בשלם.
עבודותיהם של חוקרים שונים ממחישות עד כמה התרחקה החשיבה הסוציולוגית מהנחות היסוד של ניוטון :
– המערכת החברתית אינה מושתת על מבנה, פעילות ותרבות, אלא על מבנים, פעילויות ותרבויות, השזורים אלו באלו ומשפעים הדדית אלו על אלו.
– המערכת החברתית אינה יציבה ואינה חותרת לשיווי משקל אלא דינאמית ומשנה את מגמתה באופן לא לינארי.
– המערכת החברתית היא אינטגרטיבית, והתכונות המצרפיות שלה אינן ניתנות לרדוקציה של מבנה/פעולה או סיבה/תוצאה.
– המערכת החברתית היא סך כל פעילות התקשורת המתחוללת בה יותר מאשר סך כל המבנים, הפעילויות והתרבות המאפיינים אותה.
קראו עוד במאמר המצורף: ממדע ניוטוניאני לגישת המורכבות
איך מתכננים בארגון מורכב ומשתנה שפועל בתוך מציאות מורכבת, משתנה ובלתי צפויה?
מודל זה מציע דרך להבחין בין רמות שונות של מורכבות של הנושאים העומדים על הפרק ומתאים סוג אחר של תכנון לכל רמת מורכבות. סוגי התכנון השונים משתרעים על כל הרצף שבין תכנון פשוט ומסורתי לנושאים פשוטים לתכנון לבין נושאים מורכבים שתכנונם דורש התחשבות בתנאי שטח משתנים ושתוצאת הפעולות השונות המוצעות לא צפויה.
אל המודל: מודל תכנון מסיסטם לאקוסיסטם
אנחנו חיים בעולם שונה בתכלית מזה שלימדו אותנו לחיות בו. זרם האינטראקציות שוטף אותנו מתוך שפע אפליקציות ודרכי תקשורת. זרימת המידע אלינו, עלינו ומאיתנו יוצרת רשת אינסופית של השפעות גומלין. השינויים בטכנולוגיה, בהרגלי הצריכה, בדפוסי התקשורת, ובהרגלי החיים, גדלים באופן אקספוננציאלי.
הגישות המערכתיות שהובילו את דרכי ההתארגנות של ארגונים, מדינות וקהילות, צפויות לקרוס מעומס יתר, וכבר היום אינן עומדות בקצב התגובה לשינויים.
אז מה עושים?
לומדים מהטבע. מתייחסים אל העולם בו אנו חיים כאקוסיסטם – מרחב מחיה בו מתקיימות שפע אינטראקציות היוצרות השפעות מכוונות ובלתי מכוונות, ישירות ועקיפות, גלויות וסמויות.
שואבים תובנות מתאוריית המורכבות על הדפוסים הנוצרים בסביבה מרובת אינטראקציות.
ומתוך כך צומחות גישות ופרקטיקות שימושיות לניהול, הובלת מהלכים והערכות לשיבושים, בסביבה מורכבת. המאמר הזה יכול לפתוח עבורך חלון להתנהלות מותאמת במציאות רשתית, הנעה במהירות מופרזת.
אל המאמר: VUCA – מה זה ואיך מסתדרים עם זה
מאמר זה סוקר התפתחות עדכנית בגישה לעבודה קהילתית. לצד שלוש גישות שהתפתחו במהלך המאה העשרים: פונקציונלית, ביקורתית ואוטופיסטית, נוצרת כיום גישה רביעית המתייחסת לקהילה כאל אקוסיסטם. גישת אקוסיסטם קהילתי היא גישה המתייחסת לפעולה במרחב הקהילתי, כאל התהוות מתמשכת מתוך רשת השפעות גומלין, שינויים והסתגלות. הגישות והשיטות המתפתחות כיום מאפשרות לעובדים קהילתיים לנווט
בסבך המורכבות הקהילתית. גישת האקוסיסטם הקהילתי מאמצת תובנות מתאוריית המורכבות (Complexity Theory) על מנת לפתח פרקטיקות המתאימות למציאות החברתית המורכבת.
המאמר מתאר עשר תופעות המאפיינות מצבים מורכבים בקהילה, גוזר מהן עקרונות פעולה והמלצות פרקטיות לפעילים ועובדים בקהילה ומזמין אותם להעיז להצמיח מתוכם את העקרונות והכלים שיסייעו להם לעשות טוב.
אל המאמר: אקוסיסטם קהילתי גישה חדשה לעבודה קהילתית
המאמר הזה מציע לך, מי שמוביל אנשים במצבי חרום, דרכים מעשיות לניווט במורכבות,
המאפיינת מצבי חרום. הדילמות, העקרונות ושיטות הפעולה המוצעות כאן יכולות לסייע לך
לקבל החלטות, להניע אנשים, לבצע משימות ולסייע לאחרים להשיג את מטרותיהם.
שתי הנחות יסוד מובילות את המאמר. האחת, כי במצבי חרום נוצר מפגש בין 'סיסטם' ארגוני
ל'אקוסיסטם' של מרחב הפעולה הכולל אוכלוסיה וארגונים רבים. השניה, כי חוסן הוא תופעה
רשתית המתהווה מתוך אינטראקציות רבות בין מגוון שחקנים הפעילים ב'אקוסיסטם' משותף.
המאמר מציע ארבע דילמות שיסייעו לקבלת החלטות וששה עקרונות פעולה לחיזוק החוסן
הקהילתי-חברתי. כל זאת במטרה להציל חיים ולאפשר חיים למרות הסיכונים.
אל המאמר המלא: כשסיסטם פוגש אקוסיסטם – חיזוק חוסן קהילתי במצבי חרום
תאור מהלך של סדנה קצרה למבט משותף על החלומות והפחדים בקשר לארגון או הקהילה.
מצורף בקובץ PDF.
