איך מתכננים בארגון מורכב ומשתנה שפועל בתוך מציאות מורכבת, משתנה ובלתי צפויה?
מודל זה מציע דרך להבחין בין רמות שונות של מורכבות של הנושאים העומדים על הפרק ומתאים סוג אחר של תכנון לכל רמת מורכבות. סוגי התכנון השונים משתרעים על כל הרצף שבין תכנון פשוט ומסורתי לנושאים פשוטים לתכנון לבין נושאים מורכבים שתכנונם דורש התחשבות בתנאי שטח משתנים ושתוצאת הפעולות השונות המוצעות לא צפויה.
אל המודל: מודל תכנון מסיסטם לאקוסיסטם
אנחנו חיים בעולם שונה בתכלית מזה שלימדו אותנו לחיות בו. זרם האינטראקציות שוטף אותנו מתוך שפע אפליקציות ודרכי תקשורת. זרימת המידע אלינו, עלינו ומאיתנו יוצרת רשת אינסופית של השפעות גומלין. השינויים בטכנולוגיה, בהרגלי הצריכה, בדפוסי התקשורת, ובהרגלי החיים, גדלים באופן אקספוננציאלי.
הגישות המערכתיות שהובילו את דרכי ההתארגנות של ארגונים, מדינות וקהילות, צפויות לקרוס מעומס יתר, וכבר היום אינן עומדות בקצב התגובה לשינויים.
אז מה עושים?
לומדים מהטבע. מתייחסים אל העולם בו אנו חיים כאקוסיסטם – מרחב מחיה בו מתקיימות שפע אינטראקציות היוצרות השפעות מכוונות ובלתי מכוונות, ישירות ועקיפות, גלויות וסמויות.
שואבים תובנות מתאוריית המורכבות על הדפוסים הנוצרים בסביבה מרובת אינטראקציות.
ומתוך כך צומחות גישות ופרקטיקות שימושיות לניהול, הובלת מהלכים והערכות לשיבושים, בסביבה מורכבת. המאמר הזה יכול לפתוח עבורך חלון להתנהלות מותאמת במציאות רשתית, הנעה במהירות מופרזת.
אל המאמר: VUCA – מה זה ואיך מסתדרים עם זה
מאמר זה סוקר התפתחות עדכנית בגישה לעבודה קהילתית. לצד שלוש גישות שהתפתחו במהלך המאה העשרים: פונקציונלית, ביקורתית ואוטופיסטית, נוצרת כיום גישה רביעית המתייחסת לקהילה כאל אקוסיסטם. גישת אקוסיסטם קהילתי היא גישה המתייחסת לפעולה במרחב הקהילתי, כאל התהוות מתמשכת מתוך רשת השפעות גומלין, שינויים והסתגלות. הגישות והשיטות המתפתחות כיום מאפשרות לעובדים קהילתיים לנווט
בסבך המורכבות הקהילתית. גישת האקוסיסטם הקהילתי מאמצת תובנות מתאוריית המורכבות (Complexity Theory) על מנת לפתח פרקטיקות המתאימות למציאות החברתית המורכבת.
המאמר מתאר עשר תופעות המאפיינות מצבים מורכבים בקהילה, גוזר מהן עקרונות פעולה והמלצות פרקטיות לפעילים ועובדים בקהילה ומזמין אותם להעיז להצמיח מתוכם את העקרונות והכלים שיסייעו להם לעשות טוב.
אל המאמר: אקוסיסטם קהילתי גישה חדשה לעבודה קהילתית
המאמר הזה מציע לך, מי שמוביל אנשים במצבי חרום, דרכים מעשיות לניווט במורכבות,
המאפיינת מצבי חרום. הדילמות, העקרונות ושיטות הפעולה המוצעות כאן יכולות לסייע לך
לקבל החלטות, להניע אנשים, לבצע משימות ולסייע לאחרים להשיג את מטרותיהם.
שתי הנחות יסוד מובילות את המאמר. האחת, כי במצבי חרום נוצר מפגש בין 'סיסטם' ארגוני
ל'אקוסיסטם' של מרחב הפעולה הכולל אוכלוסיה וארגונים רבים. השניה, כי חוסן הוא תופעה
רשתית המתהווה מתוך אינטראקציות רבות בין מגוון שחקנים הפעילים ב'אקוסיסטם' משותף.
המאמר מציע ארבע דילמות שיסייעו לקבלת החלטות וששה עקרונות פעולה לחיזוק החוסן
הקהילתי-חברתי. כל זאת במטרה להציל חיים ולאפשר חיים למרות הסיכונים.
אל המאמר המלא: כשסיסטם פוגש אקוסיסטם – חיזוק חוסן קהילתי במצבי חרום
תאור מהלך של סדנה קצרה למבט משותף על החלומות והפחדים בקשר לארגון או הקהילה.
מצורף בקובץ PDF.
חקר העתיד הוא תהליך שבו שותפים בכל הרמות מתכננים יחד קדימה.
מצורף קובץ PDF ובו מבט כללי על תהליך כזה.
מצורפים תכני המצגות לקורס בנושא קהילה. מוזמנים להוריד את הקבצים מכאן, בפורמט PDF.
מפגש 1 מהי קהילה ואת מי היא מעניינת
מפגש 2 מניחי היסודות לחקר הקהילה
מפגש 3 תחושת קהילה מעגלי הקהילה
מצורף מסמך בנושא שיח רבים שמאגד גישות שונות לנושא וסוקר שיטות עבודה.
שיח רבים תכליתי (PDF)
אני שמח לארח כאן את אמיר טויסטר בסקירה מעניינת על שיטת עבודה בשם "מהעתיד אחורה", שמלמד דייב סנואודן. אמיר טויסטר הוא יועץ לניהול ידע ומאמן ארגוני.
הדגש בשיטה "מהעתיד אחורה" הוא על הצגה גרפית שעוזרות להבהיר את היעדים, ליצור מעוררים חזותיים (בדומה לאימון בעזרת קלפים) ולהגיע להסכמה משותפת של הקבוצה כולה.
תהליך העבודה המשחקי ומלא הדמיון מבקש מהמשתתפים לתאר מצבים מההווה, העבר והעתיד של הארגון או הקבוצה תוך שימת לב לנקודות מפנה ולמשותף בין תיאורי המצב של חברים שונים בקבוצה.
עוד על האופן בו פועלת השיטה ניתן למצוא בקובץ המצורף (PDF): מהעתיד אחורה – אמיר טויסטר על פי סנאודן
אני מודה לאמיר על ההיענות להזמנתי לדיון ופרסום חומרים משל הקוראים.
אנצל את ההזדמנות על מנת להזמין שוב: אם ברשותכם חומרים רלוונטיים לנושאים בהם עוסק אתר זה אשמח לפרסם אותם כאן, בצירוף קרדיט מתאים. כך ניצור אתר שימושי ומקיף למתעניינים בתחום.
שי
