אקוסיסטם

מאמר זה מתאר גישה חדשה הצומחת מתוך מצרף ההתפתחויות העדכניות בתחום העבודה הקהילתית ומציע לקרוא לה: "גישה היברידית".
בתחילת המאמר מוצעת טיפולוגיה המזהה שלוש גישות לעבודה קהילתית שהתפתחו במהלך המאה העשרים: פונקציונלית, ביקורתית ואוטופיסטית. בהמשך, מוצעת גישה רביעית הצומחת מתוך חידושים בפרקטיקה ובתיאוריה שתקבל כאן את הכינוי גישה היברידית. ההנחה העומדת בבסיס גישה זו כי הדינמיקה הקהילתית המורכבת מחייבת שילוב בין פרקטיקות דיאלוגיות, המבוססות על יצירת השפעה במציאות דינמית מרובת שחקנים ובין פרקטיקות לינאריות של אבחון, תכנון, ביצוע ושיפור.
פעולה בגישה ההיברידית מאפשרת לעובדים קהילתיים לנווט בסבך בעלי העניין והאינטרסים בגזרה הקהילתית על מנת למצות את משאבי הקהילה ולהשפיע על יצירת קהילות מיטיבות.

אל המאמר המלא:בן יוסף 2020 גישה היברידית לפיתוח קהילה

איך מתכננים בארגון מורכב ומשתנה שפועל בתוך מציאות מורכבת, משתנה ובלתי צפויה?

מודל זה מציע דרך להבחין בין רמות שונות של מורכבות של הנושאים העומדים על הפרק ומתאים סוג אחר של תכנון לכל רמת מורכבות. סוגי התכנון השונים משתרעים על כל הרצף שבין תכנון פשוט ומסורתי לנושאים פשוטים לתכנון לבין נושאים מורכבים שתכנונם דורש התחשבות בתנאי שטח משתנים ושתוצאת הפעולות השונות המוצעות לא צפויה.

אל המודל: מודל תכנון מסיסטם לאקוסיסטם

אנחנו חיים בעולם שונה בתכלית מזה שלימדו אותנו לחיות בו. זרם האינטראקציות שוטף אותנו מתוך שפע אפליקציות ודרכי תקשורת. זרימת המידע אלינו, עלינו ומאיתנו יוצרת רשת אינסופית של השפעות גומלין. השינויים בטכנולוגיה, בהרגלי הצריכה, בדפוסי התקשורת, ובהרגלי החיים, גדלים באופן אקספוננציאלי.

הגישות המערכתיות שהובילו את דרכי ההתארגנות של ארגונים, מדינות וקהילות, צפויות לקרוס מעומס יתר, וכבר היום אינן עומדות בקצב התגובה לשינויים.

אז מה עושים?
לומדים מהטבע. מתייחסים אל העולם בו אנו חיים כאקוסיסטם – מרחב מחיה בו מתקיימות שפע אינטראקציות היוצרות השפעות מכוונות ובלתי מכוונות, ישירות ועקיפות, גלויות וסמויות.
שואבים תובנות מתאוריית המורכבות על הדפוסים הנוצרים בסביבה מרובת אינטראקציות.
ומתוך כך צומחות גישות ופרקטיקות שימושיות לניהול, הובלת מהלכים והערכות לשיבושים, בסביבה מורכבת. המאמר הזה יכול לפתוח עבורך חלון להתנהלות מותאמת במציאות רשתית, הנעה במהירות מופרזת.

אל המאמר: VUCA – מה זה ואיך מסתדרים עם זה 

מאמר זה סוקר התפתחות עדכנית בגישה לעבודה קהילתית. לצד שלוש גישות שהתפתחו במהלך המאה העשרים: פונקציונלית, ביקורתית ואוטופיסטית, נוצרת כיום גישה רביעית המתייחסת לקהילה כאל אקוסיסטם. גישת אקוסיסטם קהילתי היא גישה המתייחסת לפעולה במרחב הקהילתי, כאל התהוות מתמשכת מתוך רשת השפעות גומלין, שינויים והסתגלות. הגישות והשיטות המתפתחות כיום מאפשרות לעובדים קהילתיים לנווט
בסבך המורכבות הקהילתית. גישת האקוסיסטם הקהילתי מאמצת תובנות מתאוריית המורכבות (Complexity Theory) על מנת לפתח פרקטיקות המתאימות למציאות החברתית המורכבת.

המאמר מתאר עשר תופעות המאפיינות מצבים מורכבים בקהילה, גוזר מהן עקרונות פעולה והמלצות פרקטיות לפעילים ועובדים בקהילה ומזמין אותם להעיז להצמיח מתוכם את העקרונות והכלים שיסייעו להם לעשות טוב.

אל המאמר: אקוסיסטם קהילתי גישה חדשה לעבודה קהילתית

המאמר הזה מציע לך, מי שמוביל אנשים במצבי חרום, דרכים מעשיות לניווט במורכבות,
המאפיינת מצבי חרום. הדילמות, העקרונות ושיטות הפעולה המוצעות כאן יכולות לסייע לך
לקבל החלטות, להניע אנשים, לבצע משימות ולסייע לאחרים להשיג את מטרותיהם.
שתי הנחות יסוד מובילות את המאמר. האחת, כי במצבי חרום נוצר מפגש בין 'סיסטם' ארגוני
ל'אקוסיסטם' של מרחב הפעולה הכולל אוכלוסיה וארגונים רבים. השניה, כי חוסן הוא תופעה
רשתית המתהווה מתוך אינטראקציות רבות בין מגוון שחקנים הפעילים ב'אקוסיסטם' משותף.
המאמר מציע ארבע דילמות שיסייעו לקבלת החלטות וששה עקרונות פעולה לחיזוק החוסן
הקהילתי-חברתי. כל זאת במטרה להציל חיים ולאפשר חיים למרות הסיכונים.

אל המאמר המלא: כשסיסטם פוגש אקוסיסטם – חיזוק חוסן קהילתי במצבי חרום