מאמר זה מתאר גישה חדשה הצומחת מתוך מצרף ההתפתחויות העדכניות בתחום העבודה הקהילתית ומציע לקרוא לה: "גישה היברידית".
בתחילת המאמר מוצעת טיפולוגיה המזהה שלוש גישות לעבודה קהילתית שהתפתחו במהלך המאה העשרים: פונקציונלית, ביקורתית ואוטופיסטית. בהמשך, מוצעת גישה רביעית הצומחת מתוך חידושים בפרקטיקה ובתיאוריה שתקבל כאן את הכינוי גישה היברידית. ההנחה העומדת בבסיס גישה זו כי הדינמיקה הקהילתית המורכבת מחייבת שילוב בין פרקטיקות דיאלוגיות, המבוססות על יצירת השפעה במציאות דינמית מרובת שחקנים ובין פרקטיקות לינאריות של אבחון, תכנון, ביצוע ושיפור.
פעולה בגישה ההיברידית מאפשרת לעובדים קהילתיים לנווט בסבך בעלי העניין והאינטרסים בגזרה הקהילתית על מנת למצות את משאבי הקהילה ולהשפיע על יצירת קהילות מיטיבות.
אל המאמר המלא:בן יוסף 2020 גישה היברידית לפיתוח קהילה