כשסיסטם פוגש אקוסיסטם – חיזוק חוסן קהילתי במצבי חירום

המאמר הזה מציע לך, מי שמוביל אנשים במצבי חרום, דרכים מעשיות לניווט במורכבות,
המאפיינת מצבי חרום. הדילמות, העקרונות ושיטות הפעולה המוצעות כאן יכולות לסייע לך
לקבל החלטות, להניע אנשים, לבצע משימות ולסייע לאחרים להשיג את מטרותיהם.
שתי הנחות יסוד מובילות את המאמר. האחת, כי במצבי חרום נוצר מפגש בין 'סיסטם' ארגוני
ל'אקוסיסטם' של מרחב הפעולה הכולל אוכלוסיה וארגונים רבים. השניה, כי חוסן הוא תופעה
רשתית המתהווה מתוך אינטראקציות רבות בין מגוון שחקנים הפעילים ב'אקוסיסטם' משותף.
המאמר מציע ארבע דילמות שיסייעו לקבלת החלטות וששה עקרונות פעולה לחיזוק החוסן
הקהילתי-חברתי. כל זאת במטרה להציל חיים ולאפשר חיים למרות הסיכונים.

אל המאמר המלא: כשסיסטם פוגש אקוסיסטם – חיזוק חוסן קהילתי במצבי חרום

מודעות פרסומת

הכנת קהילות עירוניות להתמודדות במצבי חרום

תצפיות מראות כי הכנת תושבים להתמודדות במצבי חרום מצליחה הרבה יותר באיזורים כפריים מאשר בסביבה עירונית. אחת הסיבות לכך הוא הישענות היתר על מנגנונים עירוניים שיוצרת צוואר בקבוק בעירייה במצבי חרום. במסמך המצורף תמצאו ניתוח הכשלים בהערכות עירונית למצבי חרום והצעה אופרטיבית להערכות משופרת באמצעות שולחן עגול של גורמים בקהילה המתרגל תרחישים ומאגם משאבים. הערכות זו מעבירה סמכויות לכיוון מוקדים קהילתיים ובכך משפרת את תגובת הקהילה כולה למצבי חרום.

קהילה בחרום (PDF)

גישות סוציולוגיות למצבי אסון

4 דברים שלא ידעתם על אסונות:

1. אנשים לא מגיבים בפאניקה לאסונות. (במסמך המצורף תוכלו לראות מי כן מגיב בפאניקה)

2. יש הבדל בפופולאריות של אסונות. נפגעים באסונות פופולאריים יקבלו יותר סיוע מנפגעי אסונות שאינם פופולאריים. יתכן אפילו שהמכה שמקבלים האחרונים לא תוכר כלל כאסון על ידי החברה.

3. יש הבדל בין עוצמת המכה לעוצמת הפגיעה. אסון נמדד לפי עוצמת הפגיעה ולא לפי עוצמת המכה.

4. קהילות שנפגעו באסונות דוחות הצעות לסיוע מצד גופים חיצוניים כי הן מרגישות שזה אסון "שלהן", שגופים חיצוניים לא באמת מבינים את הפגיעה או את הצרכים שנוצרו.

עוד דברים שלא ידעתם (או שכן) על הגדרתם של אסונות ואפני ההיערכות והטיפול בהם- במאמר המצורף.

גישות סוציולוגיות למצבי אסון (PDF)

מודל ממשק – התנהלות בסביבה מורכבת

מודל ממש"ק מאפשר לארגונים והתארגנויות להיערך לפעולה מותאמת במצבים מורכבים בכלל ומצבי חרום בפרט.

התמודדות במצבי חרום אינה מאפשרת 'פיקוד ושליטה' מרכזיים ומחייבת יצירת רשת ארגונים והתארגנויות הפועלים תוך התאמה למצב ולסביבות המשתנות מודל ממש"ק מבוסס על ארבעה פרמטרים: מבנה, משימות, שילוביות וקישוריות.

Gush Katif Community Recovery – Dissertation Abstract

"There is a solution for each Settler"-

Community Aspects of Gush Katif Evacuees Rehabilitation.

This study is about the rehabilitation process of displaced communities.  It shows:

-The nature of the communities in routine and emergency situations

– The ways of dealing with government agencies and civic organizations at disaster events.

– The nature of complex human systems.

To the abstract: "There is a solution for each Settler"- Community Aspects of Gush Katif Evacuees Rehabilitation.

תקציר דוקטורט – היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף

תקציר עבודת הדוקטורט שכתבתי בנושא "יש פתרון לכל מתיישב" – היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף.

העבודה נעשתה במסגרת לימודי במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

למאמר המלא: היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף

חוסן קהילתי

מהו חוסן קהילתי? מהם הגורמים המאפשרים לקהילה להתמודד ביעילות עם משברים ושינויים (יהא זה שינוי בטחוני, כלכלי או חברתי)? כיצד ניתן לעזור לקהילות לפתח חוסן קהילתי, כיצד ניתן לעזור להן להתמודד עם שינויים או לאבחן את מצבן לאור השינוי שעבר עליהן? מאמר זה מסכם את הגישות השונות לשאלות אלו ומציג נקודת מבט כוללת על החוסן הקהילתי.

לקריאת המאמר: חוסן קהילתי