סוציולוגיה של הקהילה

כאן תמצאו את ההסטוריה של חקר הקהילות. ננסה יחד למצוא הגדרה לקהילה. נלמד להבחין בין סוגי קהילות. נעמוד משתאים מול התופעה החמקמקה הזו שקשה לה להכנס להגדרות. לעיתים נדמה כי חלפה מן העולם, אך עוצמתה שבה, מופיעה ומעצבת את חיינו לטוב או למוטב.

מדובר בקטעים מעבודת הדוקטורט שלי , שמרתי על נאמנות למקור.

תהנו!  סוציולוגיה של הקהילה

מודעות פרסומת

שיתוף הציבור בתכנית אב

אני רוצה להרחיב מעט על כלים נוספים בארגז הכלים של מי שרוצה לתכנן מהלכים מורכבים בתוך קהילה. במאמרים קודמים שפרסמתי עסקתי הרבה בחוכמת ההמונים ובצורך הערכי והטכני לשתף מעגלים רחבים של המערכות בהן אתם פועלים בתכנון ובביצוע תוכניות רחבות היקף. כשמדברים על תכנית אב- לעיר, למערכת החינוך וכדו'- שיתוף כל הנוגעים בדבר או אפילו הזמנתם לשולחן הדיונים הוא לעיתים קרובות משימה בלתי אפשרית. ברמות כאלה של תכנון השיתוף לא תמיד נחוץ. במסמך המצורף תמצאו עקרונות פעולה לשיתוף הציבור ותיאור של כלים שונים לאיסוף מידע מן הציבור ברמות שיתוף שונות. בתכנון חכם ישנה התאמה בין אופי המידע שאותו המתכנן רוצה לאסוף לכלי שבו הוא בוחר לעשות זאת.

להורדת המסמך: 

עבודה עם קבוצות גדולות- עשה זאת בעצמך

בעבודה עם קבוצות גדולות יש מצד אחד מגוון של מתודות ומצד שני ניתן למצוא לכולן עקרונות משותפים ותהליך גיוס ויישום שיש להובילו בצורה דומה.

במסמך המצורף עצות לעבודה עם קבוצות גדולות המתוות את התהליך מתחילתו ועד סופו. במסמך יש פירוט של טכניקות שונות ומגוונות לעבודה עם קבוצות גדולות והפניה לאתרי אינטרנט רלוונטיים בהם ניתן למצוא חומרים רבים, ללמוד עוד על השיטות המדוברות ולהתמקצע בהן.

לפתיחת המסמך:

בהזדמנות זו, תודה על הפידבקים התומכים שאני מקבל מכם על האתר. מוזמנים בשמחה להוסיף ולשלוח הארות והערות, בקשות ותגובות.

הנעת שינוי בקהילה

לאחר שבפוסט (פרסום) הקודם דיברתי על שיטת השולחנות העגולים, המתאימה ליצירת שיח בקבוצות גדולות מאוד, בפוסט זה אדבר על ניהול והנעה של תהליכי שינוי בתוך הקהילה.

כמה פעמים כבר הגעתם למסקנה שהגיע הזמן לעשות שינוי מהותי במערכת? משהו לא עובד, או- לא יעבוד לטווח הארוך. צריך לשנות משהו בבית הספר, במוסדות הקהילה המדשדשים שלי, בארגון שבו אני חבר, בשכונת המצוקה שמעבר לכביש. הגבאים של בית הכנסת שלכם נותנים את כל העליות לגברים ואולי בכלל כדאי אחרת (…).

אם נכנסתם לתפקיד ניהולי חדש, אם זיהיתם צורך בקהילה או סתם תחושה של רוויה מהמצב הקיים- אתם מרגישים צורך בשינוי ויודעים שאתם זקוקים לשותפים.

מה עוצר אתכם?

אולי התחושה שאין באפשרותכם ליצור שינוי מקיף דיו.

אולי ההרגשה שהמערכת דפוקה מן היסוד והגעתם מאוחר מדי.

אולי סתם לא בא לכם להסתבך עם כל העולם ואתם חוששים ששינוי, לפחות בהתחלה, יוביל ישר לשם.

במאמר המצורף- עצות לניהול תהליכי שינוי:

  • איך להיכנס לשינוי?
  • איך להעריך- מצד אחד, ולחזק- מצד שני, את הרצון לשינוי בקרב חברי הקהילה?
  • מהם הגורמים המרכזיים להתנגדות לשינוי?
  • כיצד למצוא את הפתח הקטן שיפתח את הדלת בפני האפשרות של שינוי גדול?
  • ואיך לדאוג שהשינוי יוסיף ויתקיים אחרי כל העבודה הקשה שנשקיע בהובלתו?

כל מה שנשאר עכשיו זה להוריד את המאמר, לקחת דף ועט, להתבונן בקהילה שלכם (או בכל מערכת אחרת), לתכנן ולשנות.

בהצלחה!

להורדת המסמך:

הנעת שינוי בקהילה

Gush Katif Community Recovery – Dissertation Abstract

"There is a solution for each Settler"-

Community Aspects of Gush Katif Evacuees Rehabilitation.

This study is about the rehabilitation process of displaced communities.  It shows:

-The nature of the communities in routine and emergency situations

– The ways of dealing with government agencies and civic organizations at disaster events.

– The nature of complex human systems.

To the abstract: "There is a solution for each Settler"- Community Aspects of Gush Katif Evacuees Rehabilitation.

תקציר דוקטורט – היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף

תקציר עבודת הדוקטורט שכתבתי בנושא "יש פתרון לכל מתיישב" – היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף.

העבודה נעשתה במסגרת לימודי במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

למאמר המלא: היבטים קהילתיים של שיקום מפוני גוש קטיף

אבחון ארגוני קהילתי

לפני ההחלטה על שינוי בקהילה והיציאה לפעולה, יש לערוך אבחון קהילתי- איסוף מידע על הקהילה: מהי, מי המשתתפים בה, מהם גבולותיה, אילו ארגונים ומוסדות קיימים בה, מה טיב הקשרים בין חבריה ומהם הרעיונות המשותפים המאחדים אותה לכדי קהילה. במאמר המצורף ניתן למצוא כלים לאבחון קהילתי ומידע על תהליך האבחון.

לקריאת המסמך המלא:אבחון ארגוני קהילתי

מודל מעגלי הקהילה

הקהילה מורכבת משילובם של מרכיבים בארבעה מעגלים, ארבע שכבות:

  1. המרחב הפיזי /מקום הוא המרחב (ריאלי או וירטואלי) בו מתרחשת הקהילה.
  2. המרחב המוסדי, – המוסדות הפורמליים והלא פורמליים בתוך הקהילה ובסביבתה.
  3. מרחב היחסים – מערכות היחסים, סך כל היחסים הרגשיים בתוך הקהילה ובינה לבין סביבתה והתגובות הרגשיות שהיא מעוררת.
  4. מרחב התרבות – המשמעות וההצדקה וההסדרה ליחסי הגומלין למערך המוסדי ואף למימד הפיזי. ליבה זו כוללת ערכים, נורמות, אמונות, תקוות, זהויות, וחזון.

ניתן להיעזר בארבע שכבות אלה לצורך אבחון הקהילה, מיפוי היחסים בתוכה ואף לצורך שיקום, כפי שהסברתי במאמר על מעגלי הקהילה ככלי לשיקום קהילתי  (באנגלית). ניתן להסתכל על ארבעה מימדים אלה כעל שכבות של בצל, כך שהמימד הפיזי הוא השכבה החיצונית, והמימד התרבותי הוא הפנימי ביותר. ההיכרות עם הקהילה תיעשה מבחוץ פנימה: קודם כל אפיון ההיבטים הפיזיים, ולאחר מכן היכרות עם הצדדים הארגוניים, הרגשיים והתרבותיים. בעת התהליך הקהילתי יש לבסס קודם כל את השותפות התרבותית ולאחר מכן- מבפנים החוצה- את השכבות האחרות. ניתן גם למצוא מענה לחולשה של אחד ההיבטים הללו בקהילה בחיזוק ההיבטים האחרים.

במאמר המצורף ניתן למצוא תיאור מלא ומפורט של  המודל, שילובו בתיאורית המערכות המורכבות וניסיון להגדיר באמצעותו את המושג החמקמק "קהילה". להורדת המסמך המלא: מודל מעגלי הקהילה.

לעיון נוסף: מצגת בנושא שיקום קהילתי בעזרת מודל מעגלי הקהילה מכנס jerucss08 בה מוצגות כמה ממסקנות הדוקטורט שלי.

שיטת המרחב הפתוח

איך ניתן למצוא פתרון מעשי לשאלה מורכבת בתנאים בהם יש צורך לדון בנושא עם גורמים רבים מאוד, שונים זה מזה, המעורבים בו?

שיטת המרחב הפתוח מאפשרת לקהל מגוון למצוא פתרון מעשי לשאלה שאין עליה תשובה פשוטה.

אל המרחב הפתוח נאספים בעלי עניין על מנת לממש את האכפתיות והאחריות שיש להם, לדון עם חבריהם בעניין החשוב להם , לגבש המלצות מעשיות להתמודדות עם האתגר המשותף.

שיטת המרחב הפתוח מסירה הירארכיה, שוברת מחיצות, מאפשרת ביטוי שווה לכל משתתף; השיטה היא הזמנה והזדמנות לכל משתתף לקחת מנהיגות בעניין שבנפשו.

השימוש בשיטת המרחב הפתוח מחייב את מנהיגי התהליך לדיווחיות ושקיפות מלאה לאורך התהליך כולו. השיטה מצליחה כאשר המנהיגות משתוקקת לקבל פתרונות יצירתיים, לא שגרתיים, המבוססים על 'חכמת הרבים' של בעלי העניין.

 open space

 אני עצמי משתמש בשיטה זו בהזדמנויות רבות, ככלי עבודה עם קהל גדול ומגוון המחפש כלי לפיתוח יוזמות משותפות ומענה על שאלות הנוגעות לכלל המשתתפים. הנחיתי עשרות רבות של מרחבים בקיבוצים, יישובים, רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי וארגונים עסקיים ביניהם ועידת אזרחי הנגב, הקיבוץ הדתי, מועצה אזורית מטה בנימין, החברה למתנ"סים,  ועוד.

עוד על שיטת המרחב הפתוח ניתן למצוא במסמך המצורף: שיטת המרחב הפתוח.